קיצור שולחן ערוך • סימן לד • הלכות צדקה - סעי' יד
סעיף יד':
בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ עַל תַּלְמִיד חָכָם עָנִי לָתֵת לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל, מִתְעַסְּקִין לִסְחֹר לוֹ סְחוֹרָה, שֶׁמּוֹכְרִים לוֹ סְחוֹרָה בְּזוֹל וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ סְחוֹרָה בְּיֹקֶר.
וְאִם יוֹדֵעַ לְהִתְעַסֵּק בִּפְרַקְמַטְיָא מַלְוִין לוֹ מָעוֹת לִסְחֹר בָּהֶם.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל כָּל הַמַּטִּיל מְלַאי לְתַלְמִיד חָכָם, זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וְאָמְרוּ כָּל הַנְּבִיאִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְעוֹשֶֹה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וּמַשִֹּיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם.
