קיצור שולחן ערוך • סימן לד • הלכות צדקה - סעי' ג
סעיף ג':
כַּמָּה נוֹתְנִים לֶעָנִי, דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וְהַיְנוּ בְּעָנִי שֶׁמְּקַבֵּל בַּחֲשַׁאי מְחֻיָּבִים אַנְשֵׁי הָעִיר לִתֵּן לוֹ כָּל מַחְסוֹרוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה רָגִיל מִקֹּדֶם שֶׁהֶעֱנִי.
אֲבָל עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים נוֹתְנִים לוֹ מַתָּנָה מוּעֶטֶת לְפִי עֶרְכּוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִתְּנוּ לוֹ בְּכָל עִיר לֶחֶם וּמָזוֹן שִׁעוּר שְׁתֵּי סְעוּדוֹת וּמָקוֹם לָלוּן. מְפַרְנְסִין וּמַלְבִּישִׁים עֲנִיֵּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עִם עֲנִיֵּי יִשְֹרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
