קיצור שולחן ערוך • סימן לד • הלכות צדקה - סעי' א

סעיף א':

מִצְוַת עֲשֵֹה לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְנֶאֱמַר, וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. וְכָל הָרוֹאֶה עָנִי מְבַקֵּשׁ וְהֶעֱלִים עֵינוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶֹה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יַדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. הַצְּדָקָה הִיא סִימָן לְזֶרַע שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ' לַעֲשֹוֹת צְדָקָה. וְאֵין כִּסֵּא יִשְֹרָאֵל מִתְכּוֹנֵן וְדַת הָאֱמֶת עוֹמֶדֶת אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר, בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי. וְגָדוֹל הָעוֹשֶֹה צְדָקָה יוֹתֵר מִכֹּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר, עֲשֹה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח.