קיצור שולחן ערוך הִלְכוֹת מַשָֹּא וּמַתָּן (סי' סב טז)

סעיף טז':

וְרָאוּי לוֹ לְאָדָם לַעֲמֹד לוֹ בְּדִבּוּרוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נָתַן עֲדַיִן מָעוֹת וְלֹא רָשַׁם אֶת הַדָּבָר וְלֹא נִגְמַר הַקִּנְיָן, אִם הֻשְׁווּ עַל הַמְּחִיר, אֵין לְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לַחֲזֹר, וּמִי שֶׁהוּא חוֹזֵר בֵּין הַלּוֹקֵחַ וּבֵין הַמּוֹכֵר, הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, כִּי רָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרָאֵל לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשֹוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. 

וִירֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לוֹ לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מַחֲשֶׁבֶת לִבּוֹ, שֶׁאִם חָשַׁב וְגָמַר בְּלִבּוֹ לִמְכֹּר לוֹ בִּסְכוּם זֶה, וַהֲלָה לֹא יָדַע מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוֹסִיף לוֹ עַל סְכוּם זֶה, לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ כִּי אִם סְכוּם זֶה שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְכֵן הַלּוֹקֵחַ שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת בִּסְכוּם כָּךְ וְכָךְ. אֵין לוֹ לַחֲזֹר בּוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, יֵשׁ לוֹ לְקַיֵּם מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה טוֹבָה וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשֹוֹתָהּ. אֲבָל צָרְכֵי עַצְמוֹ כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם סֶרֶךְ מִצְוָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיֵּם אֲפִלּוּ מוֹצָא שְֹפָתָיו