קיצור שולחן ערוך דיני תפילת מנחה (סי' סט ו)
סעיף ו':
אִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה וְקָרוֹב לַלַּיְלָה, מַתְחִיל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר מִיָּד אַחַר קַדִּישׁ שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה בְּקוֹל רָם, וְהַצִּבּוּר לֹא יִתְפַּלְּלוּ, אֶלָּא שׁוֹמְעִים וְעוֹנִים עַד שֶׁאָמַר "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" אָז עוֹנִים אָמֵן וּמִתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ.
וְאִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה בְּיוֹתֵר וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם יַמְתִּינוּ עַל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר עַד לְאַחַר שֶׁיֹּאמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לֹא יְסַיְּמוּ תְּפִלָּתָם בְּעוֹד יוֹם, יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל עִם שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה עַד הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.
וְטוֹב אִם אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא לְכָל הַפָּחוֹת אֶחָד שֶׁיַּעֲנֶה עַל בִּרְכוֹת שְׁלִיחַ הַצִבּוּר "אָמֵן".
