קיצור שולחן ערוך: דברים האסורים משום סכנה (סי' לג ג-ד)
סעיף ג':
צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִזֵּעַת אָדָם, שֶׁכָּל זֵעַת אָדָם הוּא סַם הַמָּוֶת חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים. וְלָכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתֵּן מַאֲכָל בֵּין בְּגָדָיו לִבְשָֹרוֹ מִפְּנֵי הַזֵּעָה. וְכֵן לֹא יִתֵּן מָעוֹת לְתוֹךְ פִּיו שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְעַט זֵעָה, וְעוֹד שֶׁיַּד הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁין בָּהֵן וְיֵשׁ מֵהֶם חוֹלִים:
סעיף ד':
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר תָּמִיד כְּשֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ אֵיזֶה מַאֲכָל יַפְלִיט כָּל הָרֹק שֶׁבְּפִיו וְלֹא יִבְלַעֶנּוּ, כִּי אִם בּוֹלְעוֹ יוּכַל לָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה:
