קיצור שולחן ערוך דִּינֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל (סי' קכח ט-י)
סעיף ט':
יָחִיד הָאוֹמֵר סְלִיחוֹת אֵינוֹ רַשַּׁאי לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, אֶלָּא דֶּרֶךְ קְרִיאָה בַּתּוֹרָה בְּנִגּוּן וּבִטְעָמִים.
וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת, כְּגוֹן, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה, וְכַדּוֹמֶה יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג. וְכֵן הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁהֵן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּגוֹן "מָחֵי וּמַסֵּי" וְכֻלֵּי, "מָרָן דִּי בִשְׁמַיָּא" וְכֻלֵּי, לֹא יֹאמְרֵם אֶלָּא בַּעֲשָֹרָה.
סעיף י':
אָבֵל, אָסוּר לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לוֹמַר סְלִיחוֹת מִלְּבַד בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁמַּרְבִּים בִּסְלִיחוֹת:
