סדר קריאת עשרת הדברות בפרשת יתרו
סדר קריאת עשרת הדברות: צריך לקרוא לעולה אחד בעשרת הדברות, ואין לחלק זאת לשני עולים.
פיוט לכבוד עשרת הדברות: יש מקומות שהיו נוהגים לומר את הפיוט 'רכב אלוקים רבותיים' וכו', לפני שהתחילו בקריאת עשרת הדברות (כ"ה במג"א (סי' תכח סק"ח)). ויש קהילות שהיו נוהגים לזמר פיוטים אחרים לכבוד קריאת עשרת הדברות. ויש שהיו נוהגים שהציבור קוראים את עשרת הדברות בקול רם. ונהרא נהרא ופשטיה.
עמידה בקריאת עשרת הדברות: נהגו לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות (כ"כ החיד"א בשו"ת טוב עין (סי' יא)). ואין ליחידים לשנות ממנהג הציבור (שערי אפרים (שער ז סל"ז)). ויש שעוררו על מנהג זה ע"פ מה דאיתא, שביקשו חז"ל לקבוע את אמירת עשרת הדברות בכל יום, ולא קבעוה מפני תרעומת המינים, שלא יאמרו שאין שאר התורה אמת (כ"כ בשו"ת הרמב"ם (סי' רסג), ע"פ מה דאיתא במס' ברכות (יב.)). ויש שיישבו את המנהג הזה.
ומנהג בני ספרד ברוב הקהילות של ארץ ישראל שאין נוהגים לעמוד בעת שקוראים את עשרת הדברות (עיין בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז או"ח סי' מד שאלה י)). ויש שהיו נוהגים לעמוד מתחילת הקריאה בפרשה זו, או מעט קודם קריאת עשרת הדברות, שאז אינו עומד רק בקריאת עשרת הדברות (כ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' קמד). ובשו"ת שם משמעון (או"ח סי' ד) כתב שמנהגו לעמוד בשבת זו בכל קריאת התורה).
קריאה בטעם עליון: יש הנוהגים לקרוא את עשרת הדברות בטעם העליון. וכן נוהגים בני ספרד. ~ אמנם הקורא את פרשת עשרת הדברות ביחידות, לא יקרא בטעם העליון, אלא בטעמים הרגילים.
קריאת החכם לעשרת הדברות: יש הנוהגים לקרוא לחכם לקרוא בתורה בעשרת הדברות. וכן נהג האריז"ל. ויש קהילות שנהגו לסדר את הקריאות כדי שהגדול העולה לשישי יקרא בעשרת הדברות.
