סגולת ומנהגי שבת שקלים
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מכריזים מר"ח אדר ואיך שעל הציבור להביא מחצית השקל לבית המקדש עבור קרבנות ציבור. חז"ל תיקנו שבזמן הזה, שאין באפשרותנו לקיים מצוה זו בפועל, עלינו לקרוא בפרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח אדר [מלבד המנהג הנעשה זכר למחצית השקל].
כתב בשל"ה הק' (הובא בכף החיים סי' תכט, ו) שראוי ללמוד בשבת זו משניות מסכת שקלים.
צדיקים הפליאו מעלת וסגולת שבת זו, הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זצ"ל אמר: בשבת שקלים יכולים להתפלל על כל התפילות של כל השנה שיתקבלו, כי תפילות כנגד תמידים תיקנו (ברכות כו:) והתמידים באו מן כספי השקלים (פאר יוסף עמ' כה).
וסגולתה אף להמשיך השפעות של פרנסה חיי ומזוני בגשמיות ורוחניות, וכפי שכתב הרה"ק רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק בספרו דברי אלימלך וזה לשונו:
"שמעתי מאאמו"ר [השרף ממגלינצא] זצ"ל כי בפרשת שקלים שאנו מבקשים "אור פניך עלינו אדון נשא" שהוא נובע מפסוק (תהלים ד, ז) נסה עלינו "אור פניה י-ה" אשר בפסוק זה מרומז שם הפרנסה פא"י, ראשי תיבות פ'ותח א'ת י'דיך צריכים להמשיך פרנסה חיי ומזוני.
והנה צדיקי הדורות אמרו ש'משפטים' הוא בחינת ראש השנה, דכתיב (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, 'חק' לישנא דמזונא (ביצה טז.) כי בראש השנה צריכין אנו להמשיך חיי ומזוני על כל השנה. והנה להמשיך חיי ומזוני צריכים אנו להמשיך מבחינת אוצר מתנת חנם כמבואר ברש"י (ריש ואתחנן): "אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים אלא מתנת חנם"...
וזהו בפרשת שקלים, שעל פי הרוב חל בפרשת משפטים, מבקשים: "אור פניך עלינו נשא" שיתמשך עלינו פרנסה חיי ומזוני בגשמיות ורוחניות, מבחינת אור פניך ה', מקום גבוה, בחינת חסד חינם אכי"ר.
