מנהגי אסרו חג

אסרו חג: נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג.

ואמרו חז"ל כל העושה איסור לחג באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח.

דהנה שמחת החג כשמכוין לשם שמים עיקר השמחה בקרבנות שלמי שמחה, ואם בהתפעלות נפשו הקשורה לה', שמח ג"כ ביום שלאחריו ואוכל מהשלמים של אתמול, דשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד, הוי התוספות דכאלו לבד הקרבנות בנה ג"כ את המזבח.

תענית: המנהג שלא להתענות בכל אסרו חג.

בגדי שבת: יש הנוהגים ללבוש בגדי שבת באסרו חג. ויש שלא נהגו בכך. ונהרא נהרא ופשטיה.

תחנון: יש אומרים תחנון ביום זה. ובהרבה מקומות נוהגים שלא ליפול כל הששה ימים שאחר שבועות, מפני שהקרבנות של חג השבועות היה להם תשלומין כל שבעה. ~ ודיני התשלומין נוהגים בזמנינו רק לענין זה, אבל מי ששכח לברך 'שהחיינו' בחג, אינו יכול לברך במשך שבעת ימי התשלומין.

נדרי יזכור: בעל תרומת הדשן לא אכל בחול בשחרית אחר יום טוב עד ששלח הזכרות נשמות לגבאים, אבל מה שקנה שאר מצוות בבית הכנסת אינו פרע עד אחר זמן רב.