ממנהגי - סדר סעודת חמשה עשר בשבט (ב')
טעמים שונים לאכילת פירות העץ:
נוהגים להרבות ביום זה באכילת מיני פירות של אילנות ונאמרו בזה כמה טעמים, ולהלן כמה מהם: כדי לזכור את דיני מעשרות וערלה ונטע רבעי התלויים ביום זה. או כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה. או כדי להורות שיום זה הוא ראש השנה לאילנות ויתפללו עליהם שיתברכו פירותיהם. ~ ויש הנוהגים לאכול את שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.
ויש מהדרים לברך על פירות שגדלו בארץ ישראל. ויש הנוהגים לאכול חרובים ביום זה [כ"ה בס' ברכת דוד (עמ' קפ) בשם כתר מלכות (אות קנ), שטוב לאכול חרובים לפחות פעם אחת בשנה ולכוין בכוונה [הנזכרת שם]. ויותר טוב שיהיה זה בט"ו בשבט, שהוא ראש השנה לאילנות. ~ ועיין בפירוש המשניות להרמב"ם (דמאי פ"ב מ"א) שכתב על תיבת "חרובין", מין ממיני החרובין בתכלית היושר שלא היה נמצא כמוהו זולתי בארץ ישראל, עכ"ד. ויתכן שמשום כך הידרו לאוכלו בט"ו בשבט לזכרון ארץ ישראל].
אכילת פירות האדמה:
יש שכתבו שיש ענין לברך בט"ו בשבט גם בורא פרי האדמה על פירות האדמה, כיון שיש הסוברים שהענין בט"ו בשבט הוא ריבוי הפירות כדי להרבות בברכות [כן הובא בשם הדברי יציב זי"ע (שיעור חומש רש"י פר' יתרו, ט"ו בשבט תשמ"ד). ועיין גם מש"כ בס' מועדי קדשך (ח"א עמ' קנו). וע"ע בס' מקור נאמן (עמ' קלא].
אכילת אתרוג:
יש הנוהגים לאכול מרקחת של אתרוג בט"ו בשבט [ובס' אהל יששכר (עמ' קכ) מובא בשם היהודי הקדוש, שהאוכל אתרוג בט"ו בשבט מובטח לו שישלים שנתו], ויש הנוהגים לעשות את המרקחת מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות. ומתפללים בעת אכילתו שיזמין לו הקב"ה אתרוג מהודר לחג הסוכות בשנה הבאה. ~ ויש שנהגו לטבול את הפרי שאוכלים בט"ו בשבט בתוך המרקחת של האתרוג.
