מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט יד)
סעיף י"ד:
אָסוּר לְאָדָם לְבַקֵּשׁ דִּין מִן הַשָּׁמַיִם עַל חֲבֵרוֹ שֶׁעָשָֹה לוֹ רָעָה, וְדַוְקָא בִּדְאִית לֵיהּ דַּיָּנָא בְּאַרְעָא.
וְכָל הַצּוֹעֵק עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ לֵית לֵיהּ דַּיָּנָא בְּאַרְעָא אָסוּר לִצְעֹק עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ תְּחִלָּה.
