מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט טז)

סעיף ט"ז:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה שֶׁיִּשְׁמַע לוֹ, אֲבָל אִם יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ, אָסוּר לְהוֹכִיחוֹ. 

דְּאָמַר ר' אִילָעָא מִשּׁוּם ר' אֶלְעָזָר בַּר ר' שִׁמְעוֹן, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע.

ר' אַבָּא אוֹמֵר, חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְֹנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ (יְבָמוֹת דַּף ס"ה עַמּוּד ב').