מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (סי' כט ו-ז)
סעיף ו':
אָסוּר לִתֵּן דְּבַר מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקִים תַּחַת הַמִּטָּה אֲפִלּוּ הֵם מְכֻסִּים מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. וּבַכְּפָרִים יֵשׁ מַחֲזִיקִים תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וּשְׁאָר מַאֲכָלִים תַּחַת הַמִּטּוֹת, וְיֵשׁ לְהַזְהִירָם עַל זֶה.
סעיף ז':
וְכֵן יִזָּהֵר מִדְּבָרִים הַמְּבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה כִּי סַכַּנְתָּא חֲמִירָא מֵאִסּוּרָא. וְיֵשׁ לָחוּשׁ יוֹתֵר לְסָפֵק סַכָּנָה מִלְּסָפֵק אִסּוּר. וְלָכֵן אָסוּר לֵילֵךְ בְּכָל מְקוֹם סַכָּנָה, כְּגוֹן תַּחַת קִיר נָטוּי וְעַל גֶּשֶׁר רָעוּעַ, וְלֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְלֹא יִישַׁן בְּחֶדֶר יְחִידִי בַּלַּיְלָה. וְכֵן אָסְרוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנְּהָרוֹת בַּלַּיְלָה אוֹ לְהַנִּיחַ פִּיו עַל קִלּוּחַ הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת, שֶׁמָּא יִבְלַע אֵיזֶה דָּבָר הַמַּזִּיק:
