מדות, שירגיל בהן האדם את עצמו (כט כ-כא)

סעיף כ': 

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִין לַחֲשֹׁד אוֹתוֹ, שֶׁעָשָֹה דְּבַר עֲבֵרָה (וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶֹה), כִּדְמָצִינוּ שֶׁהַכֹּהֵן הַתּוֹרֵם אֶת הַלִּשְׁכָּה לֹא הָיָה נִכְנָס בְּבֶגֶד הֶעָשֹוּי בְּעִנְיַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהַטְמִין בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְֹרָאֵל, וְאוֹמֵר, וּמְצָא חֵן וְשֵֹכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

סעיף כא':

מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מַתָּנָה, רַק לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיִּתֵּן לוֹ דֵּי מַחֲסוֹרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשֹוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה: