דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סימן קכב יג)

סעיף י"ג:

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִי שֶׁרָגִיל לִרְחֹץ בְּחַמִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר גַּם עַתָּה לִרְחֹץ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין. אֲבָל בְּעֶרֶב שַׁבַּת חֲזוֹן אָסוּר לִרְחֹץ בְּחַמִּין אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁרָגִיל בְּכָךְ, כִּי אִם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. 

וְכֵן מִי שֶׁרָגִיל בַּחֲפִיפַת הָרֹאשׁ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה. אַךְ לֹא בְּבוֹרִית (בְּסַבּוֹן ׀ זֵייף) וְלֹא בְּמֵי אֵפֶר (לוֹיג).

וּמִי שֶׁרָגִיל לִטְבֹּל כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה לִטְבֹּל בְּצוֹנֵן, אֲבָל מִי שֶׁמְּבַטְּלָהּ לִפְעָמִים, אָסוּר לוֹ.