דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סימן קכב טז-יז)

סעיף טז':

כְּבָר כָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ט' כִּי בְּשַׁבַּת חֲזוֹן לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן לָבָן דְּהַיְנוּ הַכֻּתֹּנֶת וְפוּזְמְקָאוֹת [הַגַּרְבַּיִם] שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִפְּנֵי הַזֵּעָה. אֲבָל שְׁאָר בִּגְדֵי שַׁבָּת תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת אִם לְהַחֲלִיפָן אוֹ לֹא. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת מַחֲלִיפִין אֶת הַפָּרֹכֶת וְהַמַּפּוֹת וְהַמְּעִילִים בְּשַׁבַּת חֲזוֹן, אַךְ לֹא בְּשַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב:

סעיף יז':

נוֹהֲגִין בְּשַׁבָּת חֲזוֹן לִקְרֹא לְמַפְטִיר אֶת הָרַב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְקוֹנֵן וְלֹא יַעֲלֶה אָז לִשְׁלִישִׁי. (מָגֵן אַבְרָהָם סִימָן רפ"ב ס"ק י"ד).