דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סי' קכב טו)

סעיף טו:

מִילָה שֶׁהִיא בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ, נוֹהֲגִין שֶׁהַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבָּת, אֲבָל הַמַּכְנִיס אֶת הַתִּינוֹק (געפאטער) אָסוּר.

אַךְ הָאִשָּׁה הַמַּכְנֶסֶת אֶת הַתִּינוֹק נוֹהֶגֶת לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ כָּל מִצְוָתָהּ.

וְגִלּוּחַ יֵשׁ לְהַתִּיר לָהֶם קֹדֶם שַׁבַּת חֲזוֹן אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר.