דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סי' קכב ח)

המשך - סעיף ח':

וּבִסְעוּדַת מִצְוָה כְּגוֹן מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן וְסִיּוּם מַסֶּכְתָּא, גַּם כֵּן מֻתָּרִין בְּבָשָֹר וָיַיִן. 

וְחוּץ מֵאֲבוֹתָיו וְאֶחָיו וּבָנָיו, וְחוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת בַּמִּצְוָה יָכוֹל לְהַזְמִין עוֹד עֲשָֹרָה אֲנָשִׁים לְרֵעוּת. אֲבָל רַק אוֹתָם שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ. 

וְהַסְּעוּדָה שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשֹוֹת בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה אֵינָהּ סְעוּדַת מִצְוָה (עַיֵּן סִימָן קס"ג סָעִיף ח') וַאֲסוּרִין בְּבָשָֹר וָיַיִן, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשֹוֹתָהּ בְּמַאַכְלֵי חָלָב. וְכוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ תִּינוֹק שֶׁיִּשְׁתֶּה רֹב הַכּוֹס נוֹתְנִין לוֹ, וְאִם לָאו יָכוֹל הַמַּבְדִּיל בְּעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת.