דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב (סי' קכב ג-ד)
סעיף ג':
וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַפְּרִין בַּיָּמִים הָאֵלּוּ לֹא שַֹעֲרוֹת הָרֹאשׁ וְלֹא שְֹעַר הַזָּקָן, וְלֹא כָּל שֵֹעָר שֶׁבְּגוּפוֹ. וְאָסוּר לִגְדוֹלִים לְסַפֵּר אֶת הַקְּטַנִּים:
סעיף ד':
הַשָֹּפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַּזָּקָן כָּל שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הָאֲכִילָה, נִרְאֶה לִי דְּיֵשׁ לְהַתִּיר לְגַלְּחוֹ עַד הַשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אֲבָל בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, יֵשׁ לֶאֱסֹר:
