דיני תשעה באב (סימן קכד א)

עַרְבִית נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחוֹלְצִין הַמִּנְעָלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסוֹף הַסִּימָן הַקּוֹדֵם) וְנוֹהֲגִין לְהָסִיר אֶת הַפָּרֹכֶת מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ. וְאֵין מַדְלִיקִין רַק נֵר אֶחָד לִפְנֵי שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר וּמִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי כַּאֲבֵלִים, וְאֵין אוֹמְרִים "נַחֵם" עַד לְמָחֳרָת בְּמִנְחָה. וְאַחַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם "תִּתְקַבֵּל" וְיוֹשְׁבִים לָאָרֶץ וּמַדְלִיקִין קְצָת נֵרוֹת, רַק בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת. 

וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וּמַפְסִיק בְּאֵיכָה מְעַט בֵּין כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, וּמְעַט יוֹתֵר בֵּין כָּל "אֵיכָה" "וְאֵיכָה". 

וּבְכָל "אֵיכָה" מַגְבִּיהַּ שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר קוֹלוֹ קְצָת יוֹתֵר. וּפָסוּק הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּכָל "אֵיכָה" אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְפָסוּק "הֲשִׁיבֵנוּ" וְגוֹמֵר, אוֹמְרִים אוֹתוֹ הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר וְחוֹזֵר הַקָּהָל וְאוֹמֵר "הֲשִׁיבֵנוּ" וְגוֹמֵר בְּקוֹל רָם, וְכֵן שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים "וְאַתָּה קָדוֹשׁ" וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא "תִּתְקַבֵּל" לְפִי שֶׁאָמַר בְּאֵיכָה "שָֹתַם תְּפִלָּתִי". וְכֵן לְמָחָר בְּשַׁחֲרִית מְדַלְּגִין "תִּתְקַבֵּל" עַד לְמִנְחָה. גַּם מִי שֶׁהוּא בִּיחִידוּת שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן, אוֹמֵר אֵיכָה וְקִינוֹת.