דיני תפילת הדרך (סי' סח ו)

סעיף ו':

כְּשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶרֶךְ. וְיֹאמַר בְּכָל יוֹם אֵיזֶה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וְהַכְנָעָה. 

וְיִזָּהֵר שֶׁיְּהֵא לוֹ פַּת עִמּוֹ, אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם קָרוֹב. גַּם יֵשׁ לוֹ לִקַּח עִמּוֹ צִיצִיּוֹת שֶׁמָּא תִּפָּסֵל צִיצָה וְלֹא יַשִֹּיג אַחֶרֶת, וְיִתְבַּטֵּל מִמִּצְוָה. 

לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס עַרְבִית לְבֵית הַמָּלוֹן, יִכָּנֵס בְּעוֹד הַחַמָּה זוֹרַחַת, וּלְמָחָר יַמְתִּין עַד הָנֵץ הַחַמָּה וְיֵצֵא, וְאָז טוֹב לוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

לֹא יֹאכַל הַרְבֵּה כְּשֶׁהוּא בַּדָּרֶךְ.