דיני תענית אסתר וסגולת יום זה
תענית אסתר:
מתענים בי"ג באדר, כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר, להילחם ולעמוד על נפשם, והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים, שיעזרם ד' להינקם מאויביהם.
ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענים, שכן אמרו רז"ל שמשה רבנו ע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה, וא"כ בוודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום.
ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר, ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שה' יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם.
חולים ומצטערים:
תענית זו אינה חובה, ולכן יש להקל בה לעת הצורך, כגון מעוברות אפילו שאינם מצטערות, וכן מניקות או יולדת בתוך שלושים יום, או לחולה שאין בו סכנה, ואפילו רק כואבי עיניים, שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח"כ. אבל שאר בריאים, לא יפרשו מן הצבור, ואפילו ההולך בדרך וקשה עליו התענית.
סגולת יום תענית אסתר:
כל מי שצריך רחמים על איזה דבר, יקח פנאי לעצמו ביום תענית אסתר, ויאמר תחילה מזמור כ"ב שבתהילים 'למנצח על אילת השחר', ודרשו חז"ל דאילת השחר זו אסתר. ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה', ויזכיר זכות מרדכי ואסתר, אשר בזכותם יעתר לו הקדוש ברוך הוא, ויפתח לו שערי רחמים ויקובל תפלתו ברצון (קב הישר סי' צז).
