דיני קריאת פרשת זכור
קריאת התורה: בשבת השניה מארבע פרשיות קוראים בפרשת "זכור". והיא כדי לזכור את מעשה עמלק וקוראים אותה בשבת שלפני פורים, כדי לסמוך אותה למעשה המן שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה, וכמו שכתוב והימים האלה נזכרים ונעשים.
חובת קריאת זכור: יש אומרים שחיוב קריאת פרשת זכור היא מדאורייתא, משום שכתוב "זכור את אשר עשה" וכו', ולמדו בגמרא ש"זכור" זה, היינו באמירה מתוך הספר דווקא, ולא די במה שיקבע זה בלבו. ולכן מקום שאין בו מנין, צריכים לבא למקום שיש מנין, כדי לשמוע פרשה זו שהיא מדאורייתא. ואם אינם יכולים לבא, מכל מקום יזהרו לקרוא אותה מתוך הספר בנגינתה ובטעמיה [שו"ע (סי' תרפ"ה ס"ז) ומשנ"ב (סקי"ד, י"ז). ועיין במשנ"ב (סקט"ו) באלו שיש להם מנין או לקריאת פרשת זכור או לקריאת המגילה בפורים, מה עדיף לעשות].
נשים בשמיעת זכור: יש אומרים שחובת קריאת פרשת זכור היא רק לאנשים, כיון שרק להם ראוי לעשות מלחמה ונקמת האויב, ולא לנשים [עיין בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' תק"ט). וכ"כ בשו"ת תורת חסד (סי' ל"ז) שבמדינת פולין לא נהגו הנשים לילך לביהכ"נ לשמוע קריאת זכור וכו'. וכ"כ בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' ה'). וכן מקובל בשם החזו"א שאין נשים צריכות לשמוע פרשת זכור. ועיין גם בשו"ת תורה לשמה (להבן איש חי, סי' קפ"ז)]. אך יש אומרים שחובת מחיית עמלק היא מצות עשה שאין הזמן גרמא, ולכן גם הנשים חייבות בה [בשו"ת "בנין ציון" (סי' ח') הביא בשם ממוהר"נ אדלר זצ"ל שציוה למשרתת לילך לשמוע קריאת פר' זכור, וכן דעת החתם סופר (דרשות ח"ג דף צ"ב). וכ"כ בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' א'). וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קו"א אות ק"ב) שחייבות. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' רכ"ח) בשם הרה"ק מבעלזא, שהקפיד שהנשים ישמעו פרשת זכור]. ונהרא נהרא ופשטיה.
כוונת הקורא והשומעים: כיון שחובת קריאת פרשת זכור היא מדאורייתא, לכן צריך הקורא לכוין להוציא את כל השומעים, וגם השומעים צריכים לכוין לצאת. וראי לכוין לצאת ולהוציא גם בברכות של קריאת התורה [חי' חתם סופר (סי' תרפ"ה), ועיין גם בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' פ"ז)].
