דיני עשרה באב

א. בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף הבית עד שקיעת החמה ביום עשירי [והטעם שקבעו את התענית בתשיעי, משום דאתחלתא פורעניתא עדיפא, משנ"ב (סי' תקנח סק"א)], ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי וביום עשירי [שו"ע (סי' תקנח ס"א)]. ויש מחמירים עד חצות היום ולא יותר [רמ"א (סי' תקנח ס"א)]. ומ"מ בסעודת מצוה מותרים בכך כל הקרואים [משנ"ב (סי' תקנח סק"ב)].

ב. מעיקר הדין מותר לאחר התענית לספר ולכבס מיד [שו"ע (סי' תקנא ס"ד)]. אך נהגו שלא לרחוץ במרחץ ושלא לספר ולכבס עד יום י' בחצות [משנ"ב (סי' תקנא ס"ק לז, סי' תקנח סק"ג)].

ג.ד. תשעה באב שחל ביום חמישי, שאז יום עשירי הוא ערב שבת, מותר בכל זה לכבוד שבת [משנ"ב (סי' תקנח סק"ג)].