דיני מנהגי פסח שני
גילו לי מהשמים, טעם שנקבע פסח שני ליום זה, לפי שבשנה הראשונה לצאתם ממצרים אכלו מהמצות עד ליל ט"ו באייר, ומכאן שהקדושה ההיא נמשכת עד לילה זה, לכן מצה וחמץ עמו בבית כפי שהיה אז - סידור היעב"ץ.
שמחה בפסח שני: ביום פסח שני ירבה בשמחה קצת, כי קדוש היום(לשון החיד"א בספרו מורה באצבע סי' ח אות רכב). ומי שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים ומקיים כל דכפין כמו בפסח ראשון (מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י, סי' ז סק"ו).
תענית ביום זה: אין להתענות בפסח שני. וכן אם חל תענית בה"ב ביום זה, אין מתענים בו.
זמן הסעודה: מנהג הצדיקים תלמידי הבעש"ט שעשו סעודה ברבים בפסח שני ביום י"ד ולא בליל ט"ו [וכ"כ בדרכי חיים ושלום (אות תרלא), שביום י"ד פסח שני סעד עם אנשי שלומו ותלמידיו, ואמר שכן מנהג אבותיו הקדושים וכן מנהג כל הצדיקים מתלמידי רבינו הבעש"ט זי"ע, הגם שעיקר אכילת קרבן פסח הי' בליל ט"ו מ"מ ההקרבה היתה ביום, והעיקר היא ההתחלה. ובסעודה זו היו מזמרים "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב" וכו'. והיו אוכלים מצה וגם מרור בתוך הסעודה]. אך יש שנהגו לאכול מצה גם בליל ט"ו [שער יששכר (מאמר פסחא זעירא אות יב). וע"ע בס' ארחות רבנו (ח"ב עמ' צז)].
לימוד ענייני פסח שני: יש שכתבו שראוי ללמוד ענייני פסח שני, והם נמצאים בחומש במדבר (פרק ט) ובמשניות פסחים (פ"ט, א-ג) ובזוהר הק' (פר' בהעלותך עמ' קנב) [עיין בכה"ח (סי' תכט סק"ו), וכ"כ האדר"ת בקו' נפש דוד (פ"ב סק"כ)].
