דיני ומנהגי פורים קטן (א')
תחנון: יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, וגם אין אומרים "אל ארך אפים" [שו"ע (סי' תרצ"ז ס"א) ומשנ"ב (סק"ב)].
תחנון בערב פורים קטן: אין אומרים תחנון במנחה שלפני פורים קטן [משנ"ב (סי' קל"א סקל"ג)].
על הניסים: אין אומרים על הניסים בימי פורים קטן, כיון שאין קוראים בהם את המגילה.
אך אם טעה ואמר על הניסים, אין מחזירים אותו, כיון שמן הדין היה ראוי לעשות באדר ראשון, אלא שרצו לסמוך גאולה לגאולה, ולכן מכל מקום הרי זה נחשב מעין המאורע [משנ"ב (סי' תרצ"ז סק"א) ושעה"צ (סק"א)].
משתה ושמחה: יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, אמנם אין נוהגים כן, אך מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד להרבות לכבוד הנס שנעשה בעתים הללו [רמ"א (סי' תרצ"ז ס"ב) ומשנ"ב (ס"ק ד'-ה')].
ויש אומרים שגם יש ענין לשלוח מנות כדי שלא ישמח לבדו, אלא ישמח גם אחרים עמו [עיין בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' נ"ח) בשם הכתב סופר].
