דיני ומנהגי ל"ג בעומר | חלק ב'
שמחה ביום זה: נוהגים שמחה בל"ג בעומר, לפי שבו ביום פסקו למות תלמידי רבי עקיבא [רמ"א (סי' תצג ס"ב), שו"ע הרב (שם ס"ה)]. וירבה שמחה לכבוד רשב"י זי"ע, כי הוא יומא דהלולא דיליה, ונודע שרצונו הוא שישמחו ביום זה, כידוע ממעשה מהר"א הלוי זלה"ה, ומעשים אחרים אשר שמענו ונדעם מפום רבנן קדישי [לשון החיד"א בס' מורה באצבע (סי' ח אות רכג)]. ויש לתת את הדעת לבל יעשו קלות ראש ח״ו בלילה הקדוש הזה, כי יהיה להם לפוקה ולמכשול. והירא לנפשו יהיה במורא ויראה ופחד כל הלילה, כדי שתהא זכות רבי שמעון בר יוחאי וחבריו חופף עליו כל היום [מועד לכל חי (להגר"ח פלאג'י, סי' ז סק"ז).]. ~ ומותר לנגן בכלי זמר לכבוד היום.
מנהג רבנו האר"י: ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם.
אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וכו'. והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי, שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.
גם העיד הה"ר אברהם הלוי, כי בשנה הנזכרת, הלך גם הוא שם, והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וכו', וגם בהיותו שם אמר נחם וכו'. ואחר שגמר העמידה אמר לו מורי ז"ל, כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו, ואמר לו אמור אל האיש הזה אברהם הלוי, כי למה אומר נחם ביום שמחתנו, והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב. ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן אחד, וקבל עליו תנחומים. וכתבתי כל זה, להורות כי יש שורש במנהג הזה הנזכר. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע, ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר [עד כאן לשון מוהר"ח ויטאל בס' שער הכוונות (דרושי הפסח, דרוש יב)].
סדר הלימוד בתורת הרשב"י: יש מי שנהג לעשות לימוד בליל ל"ג לעומר בי עשרה, ללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בזהר ואדרא זוטא, והוא מנהג יפה [לשון החיד"א בס' מורה באצבע (סי' ח אות רכג)]. ואשרי שיאחז בספר שבחי רשב"י או בספר הילולא רבה להגות לילו ויומו, וצדיק יבחן התלהבות גדול בנפשו בקריאתו [מועד לכל חי (להגר"ח פלאג'י, סי' ז סק"ח)].
{יום ל"ג בעומר הוא הילולא דרשב"י, כי מת אז, והיה למעלה הילולא הנערה באה אל המלך. וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעו"ה בהבלי עולם, אשר הוא לצדיק לצער. יערות דבש, ח"ב דרוש י"א}.
