דיני ומנהגי אסרו חג
אסרו חג: נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג.
ואמרו חז"ל כל העושה איסור לחג באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח.
דהנה שמחת החג כשמכוין לשם שמים עיקר השמחה בקרבנות שלמי שמחה, ואם בהתפעלות נפשו הקשורה לה', שמח ג"כ ביום שלאחריו ואוכל מהשלמים של אתמול, דשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד, הוי התוספות דכאלו לבד הקרבנות בנה ג"כ את המזבח.
תענית: המנהג שלא להתענות בכל אסרו חג .
בגדי שבת: יש הנוהגים ללבוש בגדי שבת באסרו חג. ויש שלא נהגו בכך. ונהרא נהרא ופשטיה.
מסופר על הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים, בשנים האחרונות לחייו לבש מלבושי שבת ביום אסרו חג עד חצות, וכמנהג ירושלים מקדמת דנא. והרבה להזהיר ולבקש את תלמידיו על כך, שלא ללבוש בגדי חול באסרו חג עד אחרי חצות היום.
ואמר שהוא חושש שהרבה פסקו מללבוש מלבושי שבת באסרו חג מחמת שראו שהוא אינו נוהג בכך, ולכן כדי לתקן הדבר הוא מרבה להזהיר ולבקש על כך.
ויש לציין לדרכי חיים ושלום (אות תקכ"ד) ממנהגי הגה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שכתב וז"ל: "מאוד השביח מנהג החסידים והיראים בעיר הקודש ירושלים שהולכים ביו"ט שני לכבוד אסרו חג ולכבוד כלל ישראל אחיהם שבגולה במלבושי שבת ויו"ט וכו', יפה מנהג החסידים והיראים עכ"ד.
