קיצור שולחן ערוך דין תפלת הדרך ושאר דברים שצריכין לזהר בדרך (סי' סח ד-ה)
סעיף ד':
יֵשׁ לְאָמְרָהּ בַּעֲמִידָה. וְאִם הוּא רוֹכֵב אוֹ הוֹלֵךְ בַּעֲגָלָה, אִם אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיד הַבְּהֵמָה יַעֲמִידֶהָ, מִשּׁוּם דְּרָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי, וְאִם לָאו אוֹמְרָהּ כָּךְ.
סעיף ה':
אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ. אֲבָל אִם חָנָה בְּאֵיזוֹ עִיר עַל דַּעַת לָלוּן שָׁם, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ וְיָצָא מִמֶּנָּה לַעֲבֹר חוּצָה לָהּ אוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, אוֹמְרָהּ פַּעַם שֵׁנִית. אִם הוֹלֵךְ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אוֹ שֶׁהָיָה לָן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹמְרָהּ בַּחֲתִימָה, וּבִשְׁאָר הַיָּמִים אוֹמְרָהּ בְּלֹא חֲתִימָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא לָן בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, נֶחֱשָׁב הַכֹּל כְּדֶרֶךְ אַחַת.
