דברים האסורים משום סכנה (סי' לג ב-ג)
סעיף ב':
כְּשֶׁאוֹכֵל דָּגִים וְאַחַר כָּךְ בָּשָֹר אוֹ לְהֶפֶךְ, יֵשׁ לֶאֱכֹל בֵּינֵיהֶם קְצָת פַּת וְלִשְׁתּוֹת אֵיזֶה מַשְׁקֶה, דַּהֲוֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה:
סעיף ג':
צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִזֵּעַת אָדָם, שֶׁכָּל זֵעַת אָדָם הוּא סַם הַמָּוֶת חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים. וְלָכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתֵּן מַאֲכָל בֵּין בְּגָדָיו לִבְשָֹרוֹ מִפְּנֵי הַזֵּעָה. וְכֵן לֹא יִתֵּן מָעוֹת לְתוֹךְ פִּיו שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְעַט זֵעָה, וְעוֹד שֶׁיַּד הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁין בָּהֵן וְיֵשׁ מֵהֶם חוֹלִים:
