דִּינֵי תְפִלַּת מִנְחָה (סי' סט ב)
סעיף ב':
עִקָּר זְמַנָּהּ הוּא בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה, וְהִיא נִקְרֵאת מִנְחָה קְטַנָּה. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהִיא נִקְרֵאת מִנְחָה גְּדוֹלָה.
וְהֶמְשֵׁךְ זְמַנָּהּ הוּא לְכַתְּחִלָּה עַד שָׁעָה וּרְבִיעִית שָׁעָה קֹדֶם הַלַּיְלָה וְלֹא יוֹתֵר, וְזֶה נִקְרָא קֹדֶם פְּלַג הַמִּנְחָה, כִּי מִשְּׁעַת מִנְחָה קְטַנָּה עַד הַלַּיְלָה הוּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהַחֲצִי מִזֶּה הוּא שָׁעָה וּרְבִיעִית.
וּבְדִיעֲבַד וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְכֵן נוֹהֲגִין עַתָּה בְּרֹב הַקְּהִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין מִנְחָה סָמוּךְ לַלַּיְלָה. וְשָׁעוֹת אֵלּוּ הֵן שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת, דְּהַיְנוּ לְפִי עֶרֶךְ הַיּוֹם מִזְּרִיחַת הַחַמָּה עַד שְׁקִיעָתָהּ מִתְחַלֵּק הַיּוֹם לִשְׁנֵים עָשָֹר חֲלָקִים, וְאִם הַיּוֹם גָּדוֹל שְׁמוֹנֶה עֶשְֹרֵה שָׁעוֹת, אֲזַי שָׁעָה וּמֶחֱצָה נֶחֱשֶׁבֶת לְשָׁעָה:
