קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ דִּינֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל (סי' קכח א)
סעיף א':
מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה לִהְיוֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, וְנִשְׁתַּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרֵי שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִֹירִי בְּתִשְׁרֵי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
הָרַב אֲדוֹנֵנוּ רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב, וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַֹמְתִּי לְךָ רָאשֵׁי תֵּבוֹת ׀ אֱלוּל, לוֹמַר כִּי חֹדֶשׁ זֶה הוּא עֵת רָצוֹן לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָֹה בְּכָל הַשָּׁנָה. וְגַם רֶמֶז שֶׁגַּם עַל הַשְּׁגָגוֹת, צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.
עוֹד אָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ ׀ רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל, וְכֵן, אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי ׀ רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן, אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים ׀ רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. רֶמֶז לִשְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁהֵם, תְּשׁוּבָה תְּפִלָּה וּצְדָקָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ זֶה, "וּמָל ה'" וְגוֹמֵר רוֹמֵז לִתְשׁוּבָה, "אֲנִי לְדוֹדִי" וְגוֹמֵר רוֹמֵז לִתְפִלָּה שֶׁהִיא רִנַּת דּוֹדִים, "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" רוֹמֵז לִצְדָקָה:
