הפרשת חלה בשבת על ידי קטן

בגמרא, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה, ואלו הן חרש שוטה וקטן והתורם את שאינו שלו (יבמות קיג, א).

בגמרא, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה, ואלו הן חרש שוטה וקטן והתורם את שאינו שלו. וכן פסק הרמב"ם (תרומות פ"ד ה"ב). 

וקטן שהגיע לעונת נדרים אעפ"י שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה, ודעת הרמב"ם (שם ה"ה) שאפילו בתרומה של תורה תרומתו תרומה, הואיל ונדריהן והקדשן קיימין מן התורה. ובשו"ת הרמב"ם (סי' צח) כתב שעכ"פ לכתחלה אין ראוי לו לתרום, עד שיביא ב' שערות. 

אך במשנה למלך (שם) הביא שלדעת הראב"ד (הל' נזירות פ"ב הי"ג) דדין מופלא הסמוך לאיש אינו מדאורייתא אלא מדרבנן, ולפי זה אין תרומתו תרומה מן התורה, אלא מדרבנן.

וכתב המנחת חינוך (מצוה תק"ז אות ד) שמה שאמרו שקטן מופלא הסמוך לאיש יכול לתרום אינו אלא במפריש משלו, אבל להפריש לאחרים אינו יכול כיון שקטן אינו בר שליחות, אך אם הוא תורם משלו על של חבירו, כיון שבאופן כזה אין צריך דעת בעלים (רמב"ם תרומות פ"ד ה"ב), אם כן אין צריך שליחות, וגם קטן יכול לתרום משלו על של חברו. [ועיין בישועות מלכו על הרמב"ם (שם) שהביא מח' ראשונים בתורם משלו על של חבירו אם הוא מדין שליחות, וכן האריך בזה במנחת יצחק ח"ט סי' קי-קיג בנידון הפרשת תרומה ע"י השלטון, וע"ע בשו"ת הר צבי (או"ח ח"ב סי' ב-ג)]. 

ובספר ציץ הקדש (הרצ"מ שפירא, סי' יט) הביא מעשה שהיה בשבת ערב פסח, שנזכרו שלא הפרישו חלה מהמצות כדין, והורה להם המהרי"ל דסקין, ליתן אחד מהמצות לקטן שהוא מופלא הסמוך לאיש, והוא יפריש מהמצה שלו לפטור כל המצות. והפרשתו תרומה כיון שלגבי דין הפרשת חלה דינו כגדול, ואינו עובר בכך על איסור הפרשה בשבת שהרי לגבי זה דינו כקטן, והדין הוא שנותנים לקטן לעבור על איסור דרבנן בידים, אם הוא גם לצורך הקטן, אמנם בציץ הקדש הביא שפעם אחרת נשאל המהרי"ל דיסקין לגבי אדם ששכח להפריש חלה מהמצות בער"פ שחל בשבת ולא התיר לו להפריש ע"י קטן אל אמר לו שיקח מצות אחרים. אכן באדר"ת פסק שאפשר לתת לקטן להפריש עבורו (ספר ארחות חיים, או"ח סי' תקו). 

אך דעת המגן אברהם (או"ח סי' תקו סק"ח) משמע שאינה כן, שלא הזכיר עצה זו כשדן בדין ששכחו להפריש חלה בע"ש, עיי"ש. ואכן בספר חלת לחם (סימן י ס"ק ז) כתב על דברי המגן אברהם דיש תקנה להפריש חלה בשבת ע"י קטן שהגיע לעונת נדרים, ויש להקנות לו במתנה את העיסה או הלחם, והיכא דדעת אחרת מקנה אותו קונה מדאורייתא, ותהא העיסה שלו ויוכל להפריש.

ומבואר דלדעת המהרי"ל דסקין והחלת לחם, מהני הפרשת מופלא הסמוך לאיש ובזה אפשר להפריש חלה גם בשבת, אלא שלדעת החלת לחם צריך להקנות לקטן את כל החלה, ואם לא אין הפרשתו הפרשה, ולדעת המהרי"ל דיסקין כתבו האחרונים אין צריך להקנות לקטן את כל העיסה אלא רק את החלה עצמה. ועיין במנחת יצחק (ח"ז סי' כח) שדן בנידון זה באריכות.