רבי יעקב קמינצקי זצ"ל ראש ישיבת "תורה ודעת" כ"ט אדר א' תשמ"ו
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל נולד בקאלושקאווי (פלך מינסק) בשנת תרנ"א. את תורתו קנה בישיבת סלבודקה. בשנת תרע"ט נשא לאשה את בתו של הגה"צ רבי דוב צבי הלר. בשנת תרפ"א נתמנה כרבה של ציטוויאן, פלך קובנה.
בשנת תרצ"ח היגר לקנדה ונבחר לרבה של קהלת "תורת אמת" בטורונטו שם שימש גם כראש ישיבה.
בשנת תש"ה עבר לארצות הברית, שם שימש כראש ישיבת "תורה ודעת" והיה מורה דרך לציבור החרדי בארצות הברית במשך כיובל שנים. מלבד גדלותו בתורה היה מפורסם בחכמתו ובמידת האמת שבו. היה מראשי אגודת ישראל ומראשי החינוך העצמאי. נפטר בארצות הברית בכ"ט באדר א' תשמ"ו. לאחר פטירתו יצא לאור ספרו על התורה "אמת ליעקב".
דרכי כתיבת ספריו ובגודל מעלת המשנ"ב
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל מביא בספרו "אמת ליעקב" (אבות פ"ו מ"ג): אמרתי כי בעל "חפץ
חיים" ז"ל זכה בשכר שמירת לשונו שספרו "משנה ברורה" מדוקדק בלשון כל כך עד שאפשר לדקדק בו כמו בראשונים, ומדה כנגד מדה היא. וכשאמרתי דבר זה לידידי הרב הגאון ר' דוד ליבוביץ שליט"א - שהוא נכד אחיו ולמד אתו מסכת סוכה בצוותא כשחיבר את המשנה ברורה על הלכות סוכה, ודרכו היה שהיו מבררים איזו הלכה ואז היה כותב, וכשכתב איזו משפט העירו הגר"ד הנ"ל שאפשר יהיה לטעות בלשון, מיד תיקן הוא ז"ל ואמר לו:
מה' מענה לשון, לזה צריך כל מחבר רחמי שמים שלא יכתוב דבר מה ואחרים יחליטו בכונת דבריו
מה שלא עלה בדעתו. ע"כ.
חתנו הרב ישראל שורין ז"ל מביא בהקדמה לספר "אמת ליעקב": פעם סח לי מו"ח (הגר"י קמינצקי), הלא ידוע שמקבלים שכר על כל מלה של תורה שאדם הוגה ולומד. ושאל: אם אלמד למשל בספר זה, והזכיר שם של ספר, אקבל שכר בעד כל מלה ומלה?! שאל וענה, תלוי כיצד נכתב הספר. אם המחבר דייק בשפתו והיה זהיר בלשונו לכתוב רק כמה שזקוק לו לבאר את הענין ולא יותר, אז כל מלה היא תורה ומקבלים שכר בעדה. אולם ישנם מחברים שאוהבי לשון הנם, ובמקום להביע במלים ספורות מרחיבים את הדבור במלים אין סוף, אז קשה לומר שכל מלה
ומלה היא תורה. וידוע היה מו"ח כבקי גדול ב"משנה ברורה" וסופר ומונה בו כל מלה ומלה ולכן היה מביא כדוגמה, לרעיונו, את ספר ה"משנה ברורה". כאשר לומדים את ה"משנה ברורה", היה אומר, מקבלים שכר בעד כל מלה ומלה. אין בחיבורו שפת יתר והכל לענין.
גם אבינו מו"ח הלך בדרכי ה"משנה ברורה". והביע הכל בשפה תמציתית. דבריו בכתיבה מצטיינים בתמציתיותם ובריכוזם. אינו מרחיב את הדבור יתר על המדה ומביע רעיונות והגיונות עמוקים במלים אחדות. וכאשר העירו לו שהשפה שלו מצומצמת ביותר, ויהיה קשה לרדת לסוף דעתו מפני קוצר המשיג ענה על זה: מי שמעונין באמת לדעת את כונת דברי, יעיין היטב ויבין לאישורו, והפטיר: התורה נקנית ביגיעה ובעמלות.
(גל' שבת בשבתו)
יינה של תורה
מסופר על הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל ראש ישיבת תורה ודעת, שמתחלה כיהן כרב בעיר טורונטו יצ"ו ובאסיפה ראשונה עם חברי הקהילה, מזגו לכל אחד כוסות יין לברכת לחיים. אמר אחד מפרנסי העיר, שישנה אימרה על הכתוב במגילת אסתר (ה, ו) "ויאמר המלך לאסתר המלכה במשתה היין מה שאלתך וינתן לך", וכשנכתב המלך סתם במגילה הכונה להקב"ה, ואסתר הכונה לכנסת ישראל, היינו שהשי"ת אומר לבני ישראל בעת שתיית יין 'מה שאלתך וינתן לך'.
הגיב על כך הגאון רבי יעקב ואמר: איני מבין הדברים, אם המלך אינו כפי הפשט הפשוט על אחשורוש - רק הכונה על הקב"ה, והמלכה אינה אסתר כפשוטו - אלא כנסת ישראל, וכי המשתה
היין כן נשאר 'די פראָסטע וויין'?!... אלא ודאי הכוונה על 'בלאט גמרא' שהוא יינה של תורה, שבעת שמתיישבים ללמוד ממלא השי"ת כל משאלות לבו.
