אכילת מצה בחג השבועות ובפסח שני

החיד"א בספרו לב דוד (פל"א) מביא מנהג קדמון לאכול מצה בחג השבועות, וכתב שכן נראה בספר הכלבו (סי' נב). ומבאר כמה טעמים למנהג זה.
ורבי דוד הטבעוני בהגהותיו לסידור התפלה של רבנו מיימון ז"ל אבי הרמב"ם [הודפס בשריד ופליט עמוד ] כתב, שמניחים עוגות מצות מפסח עד העצרת, ואוכלים אותם בסעודת הבוקר בשבועות.
אמנם בספר תולדות קול אריה (מנהגי שבועות אות קכג) מובא שלא נהג לאכול בחג השבועות מצות שנשארו מפסח, ורבים נמנעו מזה כי חששו שבזמן ארוך מפסח עד שבועות כבר יש על המצות נמלים וכדומה.
ובשו"ת שיח יצחק (סי' שצח) גם רצה לערער על מנהג זה, כי הלא כבר חלפו עברו שבעה שבועות, ויש חשש גדול שיש במצות תולעים [מילבין], ובפרט בשנת העיבור שהם כבר ימי חום. חוץ אם מפזרים אפר כירה על המצות, שהוא הדבר המציל אותם מן הכנימה.
אך הביא את דברי הכלבו אשר ציין הלב דוד, וזה לשון הכלבו, גם נהגו לאכול דבש וחלב בחג השבועות וכו', ונהגו בכל ישראל ג"כ לשום במצה זפר"ן והטעם לפי שמשמח הלב. ולשון זה מוכיח שמצה זו היו אופים מיוחד עבור חג השבועות והיו משימים בה זפר"ן, והכריח שכן הוא, כי הרי נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' תנה ס"ו) שאין ליתן תבלין במצה לפי שהוא חד ומחמם את העיסה. אלא מוכח שמצות אלו שהיו אוכלים בשבועות היו אופים אותם מחדש על חג השבועות, ולא לקחו מצות ישנות שנשתיירו מחג הפסח, וכיון שמצה חדשה היא שעושים אין בזה שום חשש תולעים.
יש לציין מה שהשיב בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' כט) לאחד שנשאר לו מצות אחר הפסח ושמרם מחמץ כל השנה, אם יוכל לצאת בהם בפסח לשנה הבאה, וכתב שעל פי רוב בלחם ישן נמצאים מילבין, אך אם מעיין היטב הדק שאין בהם התולעים שנקראים מילבין, מותר לצאת בהם ידי חובת מצה לשנה הבאה.
עוד מובא בספר מנהגי פרנקפורט (חודש ניסן ס"ט), מנהג קדמונים שמשמרים הנותר אחר אכילת אפיקומן מה שנשאר מבני ביתו, ויש מקפידים על אותה חתיכה לשמרה ולהניחה לשנה הבאה בשבת הגדול בתוך מאכל הצנומא שנהגו לאכול בכל שבת קודש, ומסתמא הוא מנהג קדמונים, ויש מלעיגין על מנהג זה כי לפעמים שכיחים תולעים שקורין מילבין באותו אפיקומן מרוב ימי הקיץ והחום, ועל ידי הקפדה על קיום המנהג באים לידי עבירה לפי דעתם של אותו הכת שאינם מקפידים על מנהג קדמונים, וכתב שאכן יש לבדוק האפיקומן קודם שבת הגדול מן התולעים, ואח"כ יש לאכלו כפי המנהג. עיי"ש.
ובארחות רבינו (ח"ב ימי העומר) מובא לענין אכילת מצה בפסח שני, שבעל הקהלות יעקב היה אוכל בפסח שני בסעודת צהרים מצות עבודת יד שהשאיר מפסח, אך היה מעבירם לפני כן על האש מחשש תולעים קטנים, מילבין. [אך החזון איש לא אכל מצות בפסח שני, ודעתו לא היתה נוחה מזה שאוכלים, ואמר שמוסיפים מצוה שאינה כתובה].