לומדי התורה בפרט צריכים אחדות ושלום

עצה וסגולה יומית: 

לומדי התורה בפרט צריכים אחדות ושלום

וְהִנֵּה הַשָּׁלוֹם הוּא הַגּוֹרֵם לְיִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, דְשֵׁם הֲוָיָ"ה בְּהַכָּאָה עִם אֲדֹנָ"י גִּימַטְרִיָּא 'הַשָּׁלוֹם', נִמְצָא דְּעַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם מִתְחַבְּרִים שֵׁם הֲוָיָ"ה עִם אֲדֹנָ"י. וּבִפְרָט לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה צְרִיכִים שָׁלוֹם יוֹתֵר מִן הַכֹּל, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִקְרֵאת 'שָׁלוֹם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כט יא) 'ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם'. וְכֵיוָן שֶׁהַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִקְרֵאת 'שָׁלוֹם', צְרִיכִים הָעוֹסְקִים בָּהּ לִהְיוֹת אֲהוּבִים בֵּינֵיהֶם וְרוֹדְפִים שָׁלוֹם כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁהִיא שָׁלוֹם.

(דורש טוב, דרוש ד' למתן תורה)

ווארט יומי:

'תְּשׁוּבָה' רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּ'עֲנִית שַׂ'ק וָ'אֵפֶר בְּ'כִי הֶ'סְפֵּד

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שער רוה"ק תיקון יז), 'תְּשׁוּבָה' רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּעֲנִית שַׂק וָאֵפֶר בְּכִי הֶסְפֵּד, כִּי הַשָּׁב צָרִיךְ לְקַיֵּם דְּבָרִים אֵלֶּה הַנִּרְמָזִים בְּמִלַּת 'תְּשׁוּבָה'. תְּחִלָּה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, לְפִי שֶׁכָּל גֵּרוּי יֵצֶר הָרָע וּפִתּוּיוֹ בָּאָדָם הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן מִתְחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְנַעֲשֶׂה מָדוֹר לְיֵצֶר הָרָע, וְכִמְעַט שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת הֵם בָּאִים עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (ברכות כט: לב.), שֶׁאִם הַגּוּף הָיָה חַלָּשׁ אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אֲבָל בִּהְיוֹתוֹ חָזָק וְשָׂבֵעַ תָּמִיד מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, זֶהוּ רְצוֹן הַיֵּצֶר הָרָע, וּכְשֶׁאָדָם רוֹדֵף כִּי אִם אַחַר תַּאֲווֹת הַגּוּף הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מְאִירָה בּוֹ וְהַגּוּף הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר, לָכֵן אֵין רְפוּאָה לָאָדָם כִּי אִם מִעוּט אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי בָּזֶה תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ מְאִירָה בּוֹ וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו:

וּבְכָל דּוּכְתֵּי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל וּבְסִפְרֵי הַמּוּסָר כֻּלָּם מַזְהִירִים עַל מִעוּט אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי אֵין רְפוּאָה לְאָדָם וְאֵין עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ זֶה. וְכָתַב הָרַאֲבַ"ד ז"ל (בעלי הנפש, שער הקדושה) שֶׁהַמְמַעֵט בַּאֲכִילָתוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּתַעֲנִית. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (תענית יא:), לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם כְּאִלּוּ קָדוֹשׁ שָׁרוּי בְּתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא ט) 'בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ'. לְפִי שֶׁאֵין דָּבָר גּוֹרֵם קְדֻשָּׁה לָאָדָם כְּמוֹ מִעוּט אֲכִילָה, דְּעַל זֶה נֶאֱמַר (יבמות כ.) קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר. וְאַזְהָרַת הָאֲכִילָה הִיא שֶׁיַּרְחִיק עַצְמוֹ מִמִּינֵי מַטְעַמִּים וּמִינֵי מְתִיקָה שֶׁיִּהְיֶה מְמַעֵט בָּהֶם בְּתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (גיטין ע.) סְעֻדָּה שֶׁהִנְּאַתְךָ מְשֹׁךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה. וְלֹא יִהְיֶה שָׂבֵעַ הַרְבֵּה אֲפִלּוּ מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁאֵינָם מְתוּקִים וכו':

לָכֵן בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁרָצָה לָשׁוּב מֵחֲטָאָיו, תְּחִלַּת כֹּל הוּא הַתַּעֲנִית, שֶׁלְּפִי שֶׁרֹב הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ בָּאוּ לוֹ מֵרֹב מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, לְפִיכָךְ צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהִתְעַנּוֹת שֶׁיִּתְמַעֵט חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ שֶׁגָּבְרוּ עָלָיו תְּחִלָּה עַד שֶׁחָטָא, עַכְשָׁו צָרִיךְ לְמַעֵט אוֹתָם. וְעוֹד, בְּלִי הַכְנָעַת הַגּוּף לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לָכֵן תְּחִלַּת כֹּל הִיא הַתַּעֲנִית, וְאָז בָּזֶה יִמָּצֵא הַגּוּף מֻכְנָע וְרָאוּי לָעֲבוֹדָה:

עוֹד, צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לַעֲשׂוֹת הֶסְפֵּד, וְהַהֶסְפֵּד הוּא הַחֲרָטָה שֶׁיִּתְחָרֵט עַל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, וְיִתְהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת וְיֹאמַר אֵיךְ עָבְרוּ עַל נַפְשׁוֹ מַיִם הַזֵּידוֹנִים, וְעַל יְדֵי הַחֲרָטָה מִתְכַּפְּרִים עֲוֹנוֹתָיו יוֹתֵר. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם רְמוּזִים בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל 'תְּשׁוּבָה', אָז עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה ו י) 'וָשָׁב וְרָפָא לוֹ', וְיָאִירוּ בּוֹ נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם נז יח) 'דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ', דְּהַיְנוּ הַדְּרָכִים שֶׁעָשָׂה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָרְמוּזִים בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת 'תְּשׁוּבָה', וְכֵן נַמִי 'דְּרָכָיו' יֵשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה אוֹתִיּוֹת לִרְמֹז עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים:

 (גנזי המלך, תיקון התשובה אות ח)