טבילה היא הכנה גדולה לשבת

עצה וסגולה יומית: 

טבילה היא הכנה גדולה לשבת

בְּרֵאשִׁית בָּרָא. רָאשֵׁי תֵּבוֹת רְחִיצָה שִׁנּוּי בְּגָדִים אַרְבַּע תְּפִלּוֹת בִּרְכַּת יַיִן רוֹמְמוּת אֵל. בָּא לִרְמֹז הַהַנְהָגוֹת שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִתְנַהֵג בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלָיו הַקְּדֻשָּׁה. תְּחִלָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת טְבִילָה כְּדֵי לְהָסִיר זֻהֲמַת יְמֵי הַחֹל מֵעָלָיו וּלְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כָּרָאוּי, כִּי הַטְּבִילָה הִיא הֲכָנָה גְּדוֹלָה לְקַבֵּל הֶאָרַת שַׁבָּת תּוֹסֶפֶת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה (זוהר ח"ב רד.), כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים ז"ל (פרי עץ חיים שער השבת ג). וְשִׁנּוּי בְּגָדִים הוּא מִכְּבוֹד שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח יג) 'וְכִבַּדְתּוֹ' (שבת קיג.), וְדֶרֶךְ אֶרֶץ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּקָּרְבָּן (שבת קיד.), בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ לֹא יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ. תְּפִלּוֹת, גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל אַרְבַּע תְּפִלּוֹת בְּשַׁבָּת בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה. הַיַּיִן, גַּם כֵּן צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּיַיִן (פסחים קו.), כִּי זֶהוּ הַנִּקְרָא קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה יַעֲשֶׂה בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, וְזֶה הוּא רוֹמְמוּת אֵל, בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה מִתְרוֹמֵם הָאֵל. וְכָל זֶה בָּא רָמוּז בְּרֵאשִׁית תֵּבוֹת כָּאָמוּר.

(גנזי המלך, תיקון התשובה אות נד)

ווארט יומי:

לדעת באמת שהוא יתברך משגיח בפרטות על כל אחד ואחד

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן (בראשית מט יג). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּיָדוּעַ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא בָּחַר בָּהֶם ה' כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ וְיִהְיוּ מַשְׁכִּימִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה 'אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְגוֹ', אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת'. וּמִי שֶׁתָּמִיד חִשְׁקוֹ וּפְעֻלָּתוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, זֶה הוּא הַגּוֹרֵם לוֹ לִזְכּוֹת לְגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וּלְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, לְפִי שֶׁהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא הָיָה עִקַּר דִּירָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לְפִיכָךְ יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא:

הרוצה לעשות כן צריך להתחזק במידת הבטחון

וְהִנֵּה הַבָּא לִהְיוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת צָרִיךְ לָתֵת בִּטְחוֹנוֹ בַּה' בֶּאֱמֶת, וְיֵדַע יְדִיעָה אֲמִתִּית שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא הַזָּן וְהַמְפַרְנֵס וְהַמַּשְׁגִּיחַ בִּפְרָטוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד הָאָדָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה וּלְבַטֵּל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּעִנְיַן הַמִּחְיָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּעֵסֶק כָּל שֶׁהוּא יַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. וְזֶה הָיָה אֶצְלִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב (משלי י כב) 'בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', הַכַּוָּנָה, 'בִּרְכַּת ה'' הִיא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, וּדְהַיְנוּ מִי שֶׁבְּיָדוֹ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן אֲפִלּוּ בְּעֵסֶק כָּל שֶׁהוּא תָּחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה וְ'הִיא תַעֲשִׁיר', 'וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', דְּהַיְנוּ לֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לִטְרֹחַ, דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרֹחַ:

הרמז בפסוק

וְזֶהוּ הָרֶמֶז זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָא 'זְבוּל', יִשְׁכֹּן בְּזֶה הָעוֹלָם לְחוֹף יַמִּים, שֶׁהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁשָּׁם יַם הַחָכְמָה. וְכִי תֵּימָא וּבַמֶּה יִתְפַּרְנֵס, לָזֶה אָמַר וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (שם לא יד) 'הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ' (בבא מציעא פד:). וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן, כְּלוֹמַר, עִקַּר סְמִיכָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ יִהְיֶה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ וּמֵכִין טֶרֶף לַכֹּל, צִידֹן גִּימַטְרִיָּא 'אֱלֹהִים חַיִּים', דְּהַיְנוּ עִקַּר בִּטְחוֹנוֹ בֵּאלֹהִים חַיִּים, וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:

(פיתוחי חותם פרשת ויחי)