התעוררות לשמירת הפה

עצה וסגולה יומית: 

התעוררות לשמירת הפה

בְּנֵי אָדָם רֻבָּם כְּכֻלָּם אֵינָם חוֹשְׁשִׁים לִשְׁמֹר לְשׁוֹנָם, וְרֹב בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים מַה קְּפִידָא יֵשׁ בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא וּמַה פְּגָם יֵשׁ בַּדָּבָר, עַל זֶה בָּא לְעוֹרֵר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם וְלוֹמַר לָהֶם, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, שֶׁאַתֶּם סוּמִים בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה אֵין אַתֶּם נִדְבָּקִים בַּקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי, וְזֶהוּ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם.

(פיתוחי חותם פרשת מטות, ד"ה וידבר משה)

ווארט יומי:

אין חכמת האדם מועילה כלום, והכל מאת ה'

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וְגוֹ' (שמות לה ב). יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר תֵּעָשֶׂה וְלֹא אָמַר 'תַּעֲשֶׂה'. וְאֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קדושין פב.) דְּאֵין עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין הַדָּבָר בְּיַד הָאָדָם לְפִי טָרְחוֹ וִיגִיעָתוֹ וּלְפִי בְּקִיאוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ. וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (שמואל א' ב ז) 'ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם'. וְעוֹד כָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים ח יח) 'וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל', וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֲרֵי הוּא דְיָהִיב לָךְ עֵיטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם חָכְמָתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ לֶאֱסֹף מָמוֹן, רַק הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְדָבָר זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת יוֹדֶה בּוֹ, וַהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, כַּמָּה חֲכָמִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבְקִיאִים וְלֹא עָלָה בְּיָדָם כְּלוּם, וְכַמָּה טִפְּשִׁים וְהוֹן רַב לָהֶם. וְכַמָּה אֻמָּנִים בִּמְלָאכָה וְאֵין כֹּל, וְכַמָּה בְּטֵלִים וְהוֹן רַב לָהֶם. וּמִזֶּה יֵדַע הָאָדָם דְּהַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה נִבְהָל לְהוֹן שֶׁיְּבִיאֶנּוּ לִידֵי חֶסְרוֹן, כִּי אֵין חָכְמָתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ בְּעִנְיָן זֶה מוֹעִילָה כְּלוּם:

הבוטח בה' אינו מבטל תורה ותפילה ואינו מקנא

וְכֵיוָן שֶׁיָּשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, כַּמָּה תּוֹעָלוֹת נִמְשָׁכוֹת מִזֶּה: אֶחָד, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי טֹרַח הַרְבֵּה, כִּי אִם יַחְשֹׁב שֶׁטִּרְחָתוֹ הָרַבָּה גּוֹרֶמֶת לוֹ הָרֶוַח נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁיָּבוֹא לִידֵי בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְעוֹד, לֹא יָבוֹא לִידֵי קִנְאָה לְהִתְקַנֹּאת בִּבְנֵי אָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְהוּא לֹא כֵן, אֶלָּא יֹאמַר הַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָזֶה קְרָאוֹ הַתַּנָּא לְבַעַל הַבִּטָּחוֹן 'עָשִׁיר', בְּאָמְרוֹ (אבות פ"ד מ"א) אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ כִּי אִם בַּעַל הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' וְאוֹמֵר זֶהוּ מַה שֶּׁגָּזַר אֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת לִי, וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אִם מְעַט וְאִם רַב:

(פיתוחי חותם פרשת ויקהל)