היצה"ר מתגבר בעת התפילה

עצה וסגולה יומית: 

היצה"ר מתגבר בעת התפילה

אַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר מִיֵּצֶר הָרָע בְּכָל עֵת, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁיֵּצֶר הָרָע דָּבֵק בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּמֵבִיא לוֹ עֵצוֹת מֵרָחוֹק וּמַטְרִידוֹ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.

(גנזי המלך, תיקון התשובה אות לד)

ווארט יומי:

הוידוי הוא הפיוס לפני הקב"ה

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְגוֹ' (בראשית מד יח). אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה דְּצָרִיךְ וִדּוּי וַחֲרָטָה וַעֲזִיבַת הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח יג) 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם' (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב-ג). וּכְשֶׁמִּתְוַדֶּה מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ, עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ג) 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וְזֶהוּ הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּבִדְבָרִים מִתְרַצֶּה לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה''. וְזֶהוּ הָרֶמֶז וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, הִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ב"ר צג ו) דְּהַגָּשָׁה מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְמִלְחָמָה וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה, וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, יְהוּדָה הוּא מִי שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְנִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, בְּמִלְחָמָה וּבְפִיּוּס וּבִתְפִלָּה. הַמִּלְחָמָה הוּא שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱזֹר מָתְנָיו מִכָּאן וּלְהַבָּא עִם יֵצֶר הָרָע, הַפִּיּוּס הוּא הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדֶּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו (ויק"ר ג ג), הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ. וְזֶהוּ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, זֶה שֶׁהוֹדָה עַל עֲוֹנוֹ נִגָּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלֶּה. וּמְפָרֵשׁ קְרָא הַוִּדּוּי, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, דְּהַיְנוּ, בַּעַל תְּשׁוּבָה מִתְחָרֵט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְוַדֶּה וְאוֹמֵר בִּי אֲדֹנִי עֲוֹנוֹת כָּךְ וְכָךְ, דְּהַיְנוּ 'אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ' וְכוּ'. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, דְּהַיְנוּ, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי הִיא יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר, הוּא הַוִּדּוּי וְהַחֲרָטָה, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ 'קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'':

הקב"ה חי לעולם ואינו צריך להתנקם מיד

וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. הַכַּוָּנָה הִיא, דְּשֵׁם הֲוָיָ"ה הוּא רַחֲמִים וְשֵׁם אֱלֹהִים הוּא דִּין, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין אוֹ חֲרוֹן אַף, הוּא בְּשֵׁם אֱלֹהִים. וְהִנֵּה כָמוֹךָ גִּימַטְרִיָּא 'אֱלֹהִים'. וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַי וְקַיָּם לָעַד, וְאֵין מִדָּתוֹ כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאִם אִישׁ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּמִי שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה, מִתְחָרֶה לִנְקֹם תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁמָּא יָמוּת הַנּוֹקֵם אוֹ הַנָּקוּם וְלֹא תֵּצֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפֹּעַל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַי וְקַיָּם לָעַד, וְהַנְּקָמָה בְּיָדוֹ לְעוֹלָם אִם לֹא יָשׁוּב הָאָדָם (ספרי האזינו של), לְפִיכָךְ לֹא שַׁיָּךְ בּוֹ שֶׁיִּתְחָרֶה לִנְקֹם מִיָּד. וְזֶהוּ וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ לִנְקֹם מִיָּד, כִּי כָמוֹךָ, שֶׁהוּא שֵׁם 'אֱלֹהִים' הַמִּתְחָרֶה לִנְקֹם מִיָּד. וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה חַי וְקַיָּם כְּפָרוּעַ דָּמֵי, וְזֶהוּ כְּפַרְעֹה, מִלְּשׁוֹן פֵּרָעוֹן:

(פיתוחי חותם פרשת ויגש)