היסורין מועילים לאחר התשובה

עצה וסגולה יומית:
חסד גדול הוא מה שעל ידי יסורים כאן בעולם מתכפרים העוונות
חָזַר וְאָמַר חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹקֵינוּ מְרַחֵם. בָּא לְהַשְׁלִים עִנְיָן זֶה שֶׁל הַיִּסּוּרִין, שֶׁחֶסֶד גָּדוֹל וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִנְיָן זֶה שֶׁעַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין מְכַפֵּר עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, כִּי בָּזֶה עוֹשֶׂה דִּין וְחֶסֶד עִם הָאָדָם. דִּין, מַה שֶּׁגּוֹבֶה הקב"ה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה בּוֹ מִצַּד חוֹבוֹ, וְחֶסֶד לָאָדָם, שֶׁלֹּא הֱמִיתוֹ עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְגַם לֹא שְׁמָרָם לוֹ לְהִפָּרֵעַ מִמֶּנּוּ בַּגֵּיהִנָּם, וְזֶה מִצַּד רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ:
(פיתוחי חותם פרשת שמות, ד"ה ולכהן)
ווארט יומי:
היסורין מועילים לאחר התשובה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וגו' (בראשית א א). בְּרֵאשִׁית רָאשֵׁי תֵּבוֹת תִּקּוּן בְּרִית אַחֲרֵי שׁוּבוֹ יִסּוּרִים רַבִּים. בָּא לִרְמֹז דְּמִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית וְנִתְחָרֵט וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה וְאַחֲרֵי שׁוּבוֹ בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרִין בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ, אֵין לְךָ תִּקּוּן גָּדוֹל מִזֶּה, דְּיָדוּעַ דְּהַיִּסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ה.): קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן, וּמַה שֵּׁן וָעַיִן שֶׁהֵם אֶחָד מֵאֵבָרָיו שֶׁל אָדָם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת, יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה:
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ברכות ה., ילקוט ישעיה רמז תעו) כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג י) 'וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (מדרש תהלים טז יא) דְּאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דָּוִד, חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא אַתְּ בָּעֵי, צַפֵּה לְיִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו כג) 'וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר', דְּהַיְנוּ דְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים יְקַבֵּל עָלָיו 'תּוֹכְחוֹת מוּסָר' שֶׁהֵם הַיִּסּוּרִין:
וְגַם כֵּן חֶסְרוֹן כִּיס מְמָרֵק עֲוֹנוֹתָיו הַרְבֵּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים סד:) דְּהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל דָּתָן וַאֲבִירָם 'כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ' (שמות ד יט), שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. וְכָל זֶה פֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּתִּקּוּנִים (תיקו' כב סו.), דְּמִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית הַיִּסּוּרִין בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ מְמָרְקִין עֲוֹנוֹתָיו וָשָׁב וְרָפָא לוֹ:
בֶּאֱמֶת הַיִּסּוּרִים הַמּוֹעִילִים הֵם אַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וְנִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּמוּרָה וִיקַבֵּל הַיִּסּוּרִין בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקו"ש שם, וראה גם בגמרא ברכות שם). יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא קִבְּלָם מֵאַהֲבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה נג י) 'אִם תָּשִׂים אָשָׁם', מָה אָשָׁם לְדַעַת אַף יִסּוּרִים לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבְּלָם מֵאַהֲבָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (ברכות נד.) 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' (דברים ו ה) בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, 'וּבְכָל נַפְשְׁךָ' אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' בְּכָל מָמוֹנְךָ:
וְהִנֵּה 'נֶפֶשׁ וְלֵבָב וּמָמוֹן' גִּימַטְרִיָּא 'בְּרִית', לִרְמֹז כִּי הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית תִּקּוּנוֹ הוּא לְאַהֲבָה אֶת ה' בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלֶּה נֶפֶשׁ וְלֵבָב וּמָמוֹן, וּבָזֶה יְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וָשָׁב וְרָפָא לוֹ: