סיפור יומי - מבחינתי זה לא בא בחשבון. ובכלל; לפני שאדאג איך לחתן את הבן שלי – אני מודאג איך אכסה את הוצאות הבר-מצוה שלו...

לפני 4 שנים התארס הבן הגדול שלי. רשמתי אותו לתוכנית 'מחיר למשתכן' ובסייעתא דשמיא זכה במהירות בדירה שכבר הייתה באמצע בנייה. הייתי חייב לסגור חוזה במיידי ולשלם תשלום ראשון תיכף ומיד. המחותן הודיע לי שאם אני אתאמץ להזדרז - גם הוא יעשה זאת, ואם לא - חלום הדירה הולך ומתרחק מאתנו!

מכיון שהבן היה רשום בתוכנית המדוברת, זכינו מיד בהלוואת ענק שאפשרה להניח את הכסף על השולחן. וברוך השם הבן שלי גר היום בדירה משלו.

ברור לי שאם לא הייתה האפשרות להשיג את ההלוואה הנוחה הזו, הוא היה גר עד היום בשכירות!!!


הסיפור שלי מתחיל כשאני אברך-כולל צעיר, יום שלם, ואשתי עקרת בית. כבר יש לנו אז שבעה ילדים בלי עין הרע: הגדול - בן עשר שנים. הקטן - בן חודש ימים. אנו ההורים, ברוך השם, לא משתעממים רגע... החיים בעיצומם.

באותה תקופה מתפרסם על תוכנית שתסייע להשיא ילדים בכבוד. הרעיון הוא להפקיד מידי חודש סכום כסף - מאז שהילד קטן - ולקראת החתונה שלו ניתן יהי' לקבל הלוואה בהחזרים נוחים, ואף מענק.

נשמע מעניין.

אבל לא בשבילי... כדי "לגמור את החודש" אני צריך לאלתר בכל פעם רעיון חדש. ממילא - אני לא שמח לשמוע על שום רעיון שדורש ממני 'להוציא' במקום 'להכניס'.

אבל זו הלוואה מכובדת! תוכל לחתן את הילדים בכבוד!

אוקיי. נבדוק את הענין לעומק. באותה תקופה עמד הרעיון הזה במרכז השיח בכוללי האברכים, אז חקרתי ודנתי אודות הנושא והגעתי למסקנה שאני מחוץ

לתמונה - וכבר אסביר מדוע.

***

מבחינתי זה היה סוג של 'ספק-ספיקא'. ראשית, מדובר במיזם חדש שאף אחד לא יחתום ערבות שהוא יחזיק מעמד. נכון. היום כולם מודים שהרעיון מוצלח. אבל אני מדבר לפני שהפכנו כולנו ל"חכמים שלאחר מעשה".

הספק השני - מי אומר שאכן אקבל הלוואה? לא מדובר כאן ב"קופת חיסכון" שמתחייבת להשיב לך דבר בתמורה. ממש לא. הנהלת הקרן הודיעה מראש באופן ברור שלא תינתנה הלוואות אם הקופה, לדוגמא, תהיה ריקה באותה שעה. זאת אומרת שאני יכול להפקיד במשך שנים ולבסוף מה? להמתין עד שיחזור כסף לקופה?

הייתי סקפטי. החלטתי שעדיף לי לא לדאוג את דאגת מחר. כאמור, אני לא מסיים את החודש בתקופה זו, וממש לא התחשק לי להיכנס להוצאה נוספת.

***

ערב אחד מתקשר אלי מכר מבית הכנסת 'אני רוצה לדבר איתך?' -'בכבוד רב!' אני עונה לו, תוך כדי שאני מנסה לחשוב מה הוא מצפה ממני. אז כך. הוא רוצה שאצטרף למיזם החדש.

הוא מפרט את המעלות הרבות, ואני מסביר לו שהסיפור הזה כבר מאחורי. שמעתי. בדקתי. חקרתי. מבחינתי זה לא בא בחשבון. ובכלל; לפני שאדאג איך לחתן את הבן שלי – אני מודאג איך אכסה את הוצאות הבר-מצוה שלו...

זה לא משכנע אותו. הוא ממשיך ללחוץ. בשלב מסוים אני שואל אותו ישירות: 'אתה סוכן מטעם המיזם הזה?' ואני מוסיף בחיוך 'אם כן קח 100 שקל ושחרר אותי לנפשי...'

הוא צוחק וחושף: 'אבא שלי זקוק להלוואה גדולה. אם אצליח לגייס כמות נכבדה של מצטרפים חדשים לארגון, אוכל לסדר לו את ההלוואה!'

הוא המשיך להתחנן, בבקשת רחמים, שעבור אביו מדובר בהצלה, ולכן חשוב לו כל כך שאצטרף. טוב אני מציין לעצמי, הפעם מדובר בנימוק חדש - כזה שלא שמעתי בעבר.

חשבתי רגע ואמרתי שגם אם-כן אוכל לצרף רק את הגדול, אך לא את הקטנים. בתגובה הסביר לי שהארגון לא מוכן לרשום רק ילדים גדולים (שאוטוטו ידרשו את ההלוואה...) אך אם ארשום את כל הקטנים, הם יסכימו לקבל גם את הגדולים.

'אז איך אני יכול לעזור לך?' תהיתי בקול. אבל היה לי קשה לדחות אותו. ריחמתי עליו וביקשתי שיתן לי זמן להרהר בענין. הוא המשיך להתקשר שוב, ושוב. לבסוף נכנעתי. חשבתי לעצמי: גם אם אני בטוח שסיכויי ההצלחה הם בגדר 'ספק-ספיקא', מצוות צדקה זה הרי וודאי, ואין ספק מוציא מידי וודאי! צירפתי את כל הילדים.

***

לפני 4 שנים התארס הבן הגדול שלי. רשמתי אותו לתוכנית 'מחיר למשתכן' ובסייעתא דשמיא זכה במהירות בדירה שכבר הייתה באמצע בנייה. הייתי חייב לסגור חוזה במיידי ולשלם תשלום ראשון תיכף ומיד. המחותן הודיע לי שאם אני אתאמץ להזדרז - גם הוא יעשה זאת, ואם לא - חלום הדירה הולך ומתרחק מאתנו!

מכיון שהבן היה רשום בתוכנית המדוברת, זכינו מיד בהלוואת ענק שאפשרה להניח את הכסף על השולחן. וברוך השם הבן שלי גר היום בדירה משלו.

ברור לי שאם לא הייתה האפשרות להשיג את ההלוואה הנוחה הזו, הוא היה גר עד היום בשכירות!!!

***

ומידי פעם אני מהרהר להנאתי בשאלה: מי עשה טובה למי; האם אני שהצטרפתי לתוכנית כדי לעזור ליהודי, או שמא אותו יהודי ששידל אותי להצטרף?.

(גליון איש לרעהו)