לרגל המצב בתקופה ההיא לא מצא הלה שום אפשרות להשתחרר תמורת שלמונים, לפיכך נאלץ להתגייס. ביום לבשו את מדי הצבא נלקח מיד למחנהו, וכבר החלו בהכנות ליציאת הגדוד לתפקיד, לשמירה על הגבולות...
רשם הלה פרטיו והלך. בינתיים נקראו כולם להסתדר בשורות. והנה נגש אליו המזכיר סגן הקצין והזמינו שיכנס לאחד מחדרי השינה הסמוכים ושאלו: אם אמנם הוא מוכן לשלם חמשת אלפי לעי כל חודש בעד שחרורו. בהשיבו: כן, יעץ לו המזכיר שישכב במטה ואם מאן דהוא ישאלו על מעשיו יגיד שהוא חולה
בשובו מארץ ישראל לפני מלחמת העולם, שהה הרה"ק ה'אמרי חיים' מויזניץ זיע"א זמן מה בבוקרסט.
כרגיל רבים באו אלוו עם קוויטלך, ביניהם בא אברך בשנה הראשונה לנשואיו עם אביו והתאונן כי נקרא לשרת בצבא הרומני בדיוק בעת קשה כזו שכולם חרדים מפני העתיד ומי יודע מה צפוי לו, בפרט שהוא בעל קומה ובעל מבנה איתן.
אמר לו ה'אמרי חיים' אתה צריך להיות בבית עם זוגתך ולא לשרת. וחזר מספר פעמים על דבריו אלה. בצאתם מן הקודש הרגיע האב את בנו שלא יחשוש יותר מאומה כי ברכת הרבי תעמוד לו שלא יצטרך לשרת.
לרגל המצב בתקופה ההיא לא מצא הלה שום אפשרות להשתחרר תמורת שלמונים, לפיכך נאלץ להתגייס. ביום לבשו את מדי הצבא נלקח מיד למחנהו, וכבר החלו בהכנות ליציאת הגדוד לתפקיד, לשמירה על הגבולות. לפנות ערב, כאשר ניתן פסק זמן למנוחה עלו הרהורים בלבו של האברך, הרי הרבי הבטיח משהו, אבל דחה ספקותיו, בחשבו וכי השחרור מוכרח להיות היום הלא יכול לקרות גם מחר.
לפתע הגיע אליו חייל יהודי ושאלו: האם הוא מוכן לשלם עשרת אלפים לעי מדי חודש בעד שחרורו. התנצל האברך בפניו שסכום זה גבוה מדי עבורו כי אינו מרויח הרבה, אך על מחצית מזה הוא מסכים. רשם הלה פרטיו והלך. בינתיים נקראו כולם להסתדר בשורות. והנה נגש אליו המזכיר סגן הקצין והזמינו שיכנס לאחד מחדרי השינה הסמוכים ושאלו: אם אמנם הוא מוכן לשלם חמשת אלפי לעי כל חודש בעד שחרורו. בהשיבו: כן, יעץ לו המזכיר שישכב במטה ואם מאן דהוא ישאלו על מעשיו יגיד שהוא חולה.
בינתיים יצא הגדוד למסע והאברך נשאר במחנה. למחרת הורשה לצאת משם להביא את התשלום הראשון וקיבל תעודת שחרור.
