אחת לכמה חודשים קיפצו בני המשפחה בחתונה מאושרים ונרגשים, כשהם מעידים בפה מלא: השבת – היא מתנה יקרה שברכה עצומה טמונה בה.

החל מאותו שבוע, כל המשפחה הקדימה וקיבלה את השבת מוקדם מהזמן הנקוב, כולם ישבו כנסיכים וקיבלו את פני השבת בשלווה כקבלת פני מלכה, כשלראשונה בחייהם חוו את הטעם הנפלא והעונג הקסום של קבלת שבת ברוגע, מתרגשים ברגעים הנפלאים בהם השבת פורשת את כנפיה על העם היהודי... ומפתח השבת עבד גם עבד, שבר את המנעול שניצב בשערי השמחה. בשנה אחת בלבד – כל שלושת הילדים התארסו בזה אחר זה, אחת לכמה חודשים קיפצו בני המשפחה בחתונה מאושרים ונרגשים, כשהם מעידים בפה מלא: השבת – היא מתנה יקרה שברכה עצומה טמונה בה.

מעשה במשפחה אחת ממרכז הארץ, ששלושה מילדיה המתינו לזיווגם שבושש מלבוא. השנים נוקפות חולפות, איש מהם לא נהיה יותר צעיר, הצעיר מבין השלושה כבר בן 23 (!) וכל תקווה לא נראתה באופק.

אמנם, הצעות עולות ויורדות מדי פעם, אך בכל פעם – הן שבות ויורדות כלעומת שעלו, לא מבשרות על הקמת בית... מצבה של המשפחה נגע והכאיב לכל ידידיה וקרוביה ואלו ניסו לעשות הכל. סגולות שונות, תפילות רבים, נסיעות לקברי צדיקים – אולם דבר לא עזר. נראה כי שער הזיווגים אטום וחתום והמפתח פשוט איננו. הילדים מוסיפים להתבגר, המבוגר שבהם כבר כמעט איבד תקווה, גם האחרים נראה דוק של יגון על פניהם, ריבונו של עולם, כמה אפשר לחכות...

ואז, ביום מן הימים, התקשרה דודה מבוגרת לאם המשפחה, והציעה את סגולת הקדמת קבלת השבת. "קודם כל" התלהבה הדודה "הרווח הראשון הוא בעצם הכניסה לשבת. ברוגע, בשלווה, בלי לחץ של הרגע האחרון, בלי להציץ בשעון לבדוק אם הספקנו הכל. נכנסים לשבת כמו מלכים, יושבים ומתרגשים לקראת כניסתה, נותנים לה את האפשרות להיכנס אל הלב ולרומם את הנשמה, זו חוויה רוחנית עצומה!" תיארה הדודה בהתלהבות.

"אבל הרווח הנוסף שיכול להיות – הוא המפתח. הקדמת קבלת השבת היא מפתח לישועות, אלפים ברחבי העולם מעידים על ישועות פלאיות ונשגבות בהן זכו לאחר שהקדימו לקבל את השבת. אולי זה המפתח שיפתח את השערים ויקרב קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה..." הציעה הדודה, והניחה לאם המשפחה לשקוע במחשבות... ההחלטה לא היתה קלה. יש לה ילדים נשואים, שתמיד מתקשרים לברך ולהתברך בדקות שלפני הצפצוף... לפעמים היא מארחת נכדים לרוב ומוטל עליה עול כבד בסידור התבשילים והכנת המיטות. ובכלל, היא כבר כל כך רגילה להיכנס לשבת ברגע האפס, האם היא מסוגלת לשנות הרגלים? האם היא תעמוד במשימה כזו? האם זה לא מוגזם מדי עבורה?! אבל דברי הדודה שבו אליה כהד חוזר ונשנה, הלמו בראשה. "מפתח לישועות... קול חתן וקול כלה..." – שמעה את הדברים צפים ועולים שוב באוזניה.

אז אולי כן? אולי זה אפשרי? היא החליטה לא לקבל את ההחלטה לבד, קראה לבני משפחתה להתייעצות. הסבירה כי בוודאי הם נוהגים לכבד את השבת היטב ויפה, אולם נראה כי זה הזמן לכבד את השבת עוד קצת ולקבל אותה בכבוד מלכים, תוך הקדמת כניסתה. היא האריכה לתאר בפניהם כי הדבר ידרוש ריכוז מאמץ מכולם, כולל הקדמת קניות ובישולים, נקיונות וסידור הבית, כמו גם הקדמת הפסקת הדיבור בטלפון, וכל כיוצא באלה... "אולם, האם לא כדאי הדבר כדי לזכות בישועה? האם לא כדאי לנו להתאמץ עוד לכבוד השבת ולהקדים לקבלה, כדי לזכות לשמוח בצוותא בשמחות הנישואין של אחינו? האם אין זה הזמן לקבל החלטה נועזת, שאומנם תדרוש מאמץ – אך הוא שווה ומשתלם?" סיימה האם את שאלתה, והותירה לילדיה לקבל את ההחלטה...

פה אחד, נמנו וגמרו כולם לקבל על עצמם להקדים לקבל את השבת, לזכות בעוד כמה דקות מהברכה העצומה הטמונה בה. החל מאותו שבוע, כל המשפחה הקדימה וקיבלה את השבת מוקדם מהזמן הנקוב, כולם ישבו כנסיכים וקיבלו את פני השבת בשלווה כקבלת פני מלכה, כשלראשונה בחייהם חוו את הטעם הנפלא והעונג הקסום של קבלת שבת ברוגע, מתרגשים ברגעים הנפלאים בהם השבת פורשת את כנפיה על העם היהודי... ומפתח השבת עבד גם עבד, שבר את המנעול שניצב בשערי השמחה. בשנה אחת בלבד – כל שלושת הילדים התארסו בזה אחר זה, אחת לכמה חודשים קיפצו בני המשפחה בחתונה מאושרים ונרגשים, כשהם מעידים בפה מלא: השבת – היא מתנה יקרה שברכה עצומה טמונה בה.

הנה כי כן, לפעמים, כששערי הישועה חסומים וחתומים, השבת יש בה כוח עצום לפתוח את השערים, להביא את הברכה והשמחה הביתה. שלוש חתונות בשנה אחת יעידו, כמה גדול הכוח של כמה דקות נוספות שמעניקים לשבת היקרה, כמה עצום המפתח שבהקדמת קבלת השבת! הבה נלמד את המסר הזה, נאמץ אותו ונפעל בדרכו. הקדמת קבלת השבת היא לא רק דרך מרוממת ונפלאה להיכנס לשבת, יש בה גם כח עילאי אדיר – לפתוח שערי שפע וברכה, שערי שמחה וישועה. לקראת שבת נקדים ונלכה, כי היא מקור הברכה, להשפיע עלינו שפע שמחה ואושר!