וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ: בזכות נרות חנוכה ניצל מזממת הגויים הרוצחים, וכאשר עשה כן יעשה לו:
כאשר חזר לביתו הדליק את הנרות, באותו בזמן באו הרוצחים, וכאשר ראו את הנרות הדולקים היו סבורים שזהו ביתו של הגוי, ופרצו אל בית השכן הנכרי ורצחוהו נפש, כאשר זמם כן נעשה לו, והיהודי ניצל בזכות נרות חנוכה.
סיפר הגאון רבי מאיר צוויבל שליט"א:
הרה"ק רבי אהרן צבי מבריד זצוק"ל היה תלמיד הרה"ק בעל ה'עטרת צבי' זצוק"ל, והיו קוראים לו 'די ברידער רבי'.
פעם, באחת מלילות החנוכה, בא אליו חסיד אחד מעיר סמוכה, שרצה להיות נוכח בעת ההדלקה לראות בעבודת הקודש של רבו, ומיד לאחר מכן לנסוע לביתו ולהדליק שם. אולם אחר הדלקת הנרות פנה אליו רבו והורה לו שימתין ולא יחזור עדיין לביתו, עשה החסיד כאשר נצטווה ונשאר שם, באמצע הלילה בא פתאום הרבי ואמר לו 'סע עתה מהר לביתך', קם החסיד ונסע לביתו, מלא תמיהות, אך כחסיד נאמן לא הרהר אחר רבו, מיד בבואו לביתו הדליק את הנרות בחלונו ופנה לישון.
ויהי בבוקר ותהום העיר, כי גוי אחד שגר סמוך לביתו של החסיד נמצא הרוג בביתו, כעבור זמן הוברר הדבר, שזה החסיד היה עתיר נכסין ובעל ממון, והצלחתו היה לצנינים בעיניו של הנכרי, לכן טיכס עצה עם חביריו כדת מה לעשות ביהודי הזה אשר מצליח יותר מדי, וסיכמו ביניהם שכמה מהם ילכו לביתו של היהודי באישון לילה ויסלקוהו מן העולם רח"ל, אך הגוי חשש שמא בחשכת הליל לא יכירו את ביתו של היהודי ויבואו לביתו שלו עצמו שהוא גר בסמוך, לכן אמר להם שיעשה סימן, שהוא ידליק בביתו נר קטן, ועל ידי זה ידעו לילך לבית האחר שממולו .
והרה"ק ברוח קדשו חזה כל זאת, לכן עיכבו עד אמצע הלילה, וכאשר חזר לביתו הדליק את הנרות, באותו בזמן באו הרוצחים, וכאשר ראו את הנרות הדולקים היו סבורים שזהו ביתו של הגוי, ופרצו אל בית השכן הנכרי ורצחוהו נפש, כאשר זמם כן נעשה לו, והיהודי ניצל בזכות נרות חנוכה.
ויש לרמז זה בדברי המדרש (רבה פרשת ראה אות ד) 'אם שמרת את נרי אני משמר את נרך', כלומר, שאם תהא זהיר במצוות נר חנוכה אני משמר את נר נשמתך ותינצל ממיתה.
