השתוקקתי לגזור את קטע התיעוד מהמצלמות ולהפיץ אותו, לחנך כדבעי את אותו תולש
יש לי גישה אל מערך המצלמות של בית־הכנסת, נכנסתי אל המערך ובדקתי היטב אחר השתלשלות מסכת חיי המודעה.
ראיתי כיצד ידידי תולה אותה, בדבק סלוטייפ עבה, ראיתי גם עוברים ושבים הנעצרים נוכח המודעה ובולעים את מילותיה ואת תוכנה, ואז ראיתי אותו...
אחד ממתפללי בית־הכנסת המשמש כשוליה לגבאי הראשי. הוא מגיע, עיניו צדות את המודעה, הוא ניגש אליה ומקלף אותה מהקיר. --- הנה נמצא האשם!
תחילה השתוקקתי לגזור את קטע התיעוד מהמצלמות ולהפיץ אותו, לחנך כדבעי את אותו תולש. ברגע שלאחר מכן נזכרתי בחובה שהציב התנא לפתחנו: הוי דן את כל האדם לכף זכות. בחרתי להתאפק ולהמתין לראות כיצד יתפתחו הדברים.
אולי אפילו אפנה אליו ואעמת אותו עם העובדות המצולמות.
כך שיגר לי פלוני נכבד, מקוראי הטור:
בתקופה האחרונה קרה והדפסתי מודעה מיוחדת ומושקעת בנושא מסוים, מודעה ארוכה ורבת מילים אשר קוראת לציבור להתעורר בנושא חשוב כלשהו ברוח הימים. רציתי לזכות את הציבור ולכן ביקשתי מאחד ממכריי שיתלה את המודעה בבית הכנסת השכונתי המרכזי, בו כל בני קהילתנו מתפללים יום־יום.
הלה אכן טיפל ותלה במסירות את המודעה במקום הבולט לעין. כשהגעתי לבית־הכנסת בערבו של יום וחיפשתי את המודעה... לא מצאתיה. הוי אומר: המודעה נתלשה, במזיד או בשוגג.
יש לי גישה אל מערך המצלמות של בית־הכנסת, נכנסתי אל המערך ובדקתי היטב אחר השתלשלות מסכת חיי המודעה.
ראיתי כיצד ידידי תולה אותה, בדבק סלוטייפ עבה, ראיתי גם עוברים ושבים הנעצרים נוכח המודעה ובולעים את מילותיה ואת תוכנה, ואז ראיתי אותו...
אחד ממתפללי בית־הכנסת המשמש כשוליה לגבאי הראשי. הוא מגיע, עיניו צדות את המודעה, הוא ניגש אליה ומקלף אותה מהקיר.
הנה נמצא האשם!
תחילה השתוקקתי לגזור את קטע התיעוד מהמצלמות ולהפיץ אותו, לחנך כדבעי את אותו תולש. ברגע שלאחר מכן נזכרתי בחובה שהציב התנא לפתחנו: הוי דן את כל האדם לכף זכות. בחרתי להתאפק ולהמתין לראות כיצד יתפתחו הדברים.
אולי אפילו אפנה אליו ואעמת אותו עם העובדות המצולמות.
הוא הקדים אותי...
בבוקר הוא ניגש אליי מיוזמתו ואמר לי: "חשוב לי לעדכן אותך שאני הוא שקילפתי אתמול את המודעה שלך מהקיר.
וכמובן להתנצל על כך. פשוט כחלק מתפקידיי כאן – הוא האחריות על הניקיון והתברואה. מזה זמן ארוך שאני מסביר לאנשים לא לתלות מודעות בדבק סלוטייפ שמותיר סימנים מכוערים על הקרמיקה המצפה את הקיר. ראיתי שתלית את המודעה בדבק סלוטייפ ולא בדבק נייר ולכן קילפתי אותה, בעדינות, והלכתי לתור אחר דבק נייר, להדביק את המודעה בחזרה. אבל כשחזרתי... היא כבר לא היתה. כנראה מישהו לקח אותה".
