היום בבוקר. אני עולה לאוטובוס, וכמו בכל יום מתיישב במקומי הקבוע שמאחורי הנהג. הנהג -עוצר את האוטובוס, מסתובב אלי, וצועק בהתרגשות "מה זה?" לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה ולמה הוא מתכוון...
היום בבוקר. אני עולה לאוטובוס, וכמו בכל יום מתיישב במקומי הקבוע שמאחורי הנהג. הנהג – חילוני בינתיים – עוצר את האוטובוס, מסתובב אלי, וצועק בהתרגשות "מה זה? מה זה?" לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה ולמה הוא מתכוון, אני אומר לו "אני לא מבין מה אתה שואל, על מה אתה שואל 'מה זה'?"
אני לומד בכולל בחברותא, עם אברך יקר. באחד הימים נכנס החברותא שלי לכולל נרעש לגמרי, מיד ראיתי עליו שהיה לו איזה סיפור מיוחד... שאלתיו: "מה קרה איתך? אני רואה עליך התרגשות מיוחדת! רואים שהיית עֵד להתרחשות מיוחדת..."
וכך הוא סיפר לי:
כידוע איני גר כאן באיזור. מקום מגוריי הוא בשכונת 'נווה יעקב' המרוחקת מעט מהכולל בו אנו לומדים. מידי יום עולה אני על אחד האוטובוסים העירוניים, וכך אני עושה את דרכי לכולל...
מכיוון שאני נוסע בקו קבוע בשעה קבועה, יוצא שגם הנהג המוביל את האוטובוס הוא אותו נהג, והאוטובוס הוא אותו אוטובוס.
באוטובוס ציבורי עולים כל מיני אנשים וטיפוסים שונים וצריך לשמור את העיניים, לכן עשיתי לי מנהג מיוחד:
בכל יום מיד בעלותי לאוטובוס, אני מתיישב במושב הראשון מאחורי הנהג. במנהגי הזה אני מרוויח כמה דברים... קודם כל, מכיוון שאני יושב מיד מאחוריו של הנהג, אין שום דבר לפני שאצטרך להישמר ממנו. כמו כן, המושב שמאחורי הנהג הוא מושב יחיד ולא ספסל עם שני מושבים, וכך אני יכול להיות רגוע שאף אדם לא רצוי לא יתיישב סמוך אלי. רווח נוסף שאני מרוויח הוא, שבעלייתי לאוטובוס ובירידתי ממנו, אינני משוטט ברחבי האוטובוס וכך אינני נכשל בשמירת עיניי.
היום בבוקר. אני עולה לאוטובוס, וכמו בכל יום מתיישב במקומי הקבוע שמאחורי הנהג. הנהג – חילוני בינתיים – עוצר את האוטובוס, מסתובב אלי, וצועק בהתרגשות "מה זה? מה זה?" לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה ולמה הוא מתכוון, אני אומר לו "אני לא מבין מה אתה שואל, על מה אתה שואל 'מה זה'?"
הנהג אמר לי במילים אלו: "בכל יום, ממש לפני שאתה עולה לאוטובוס, או שזה שישב במושב הראשון ירד מהאוטובוס ממש לפניך, או שהוא שינה את המקום שלו לפני כמה שניות ועבר לשבת יותר בפנים. אני עוקב אחרי זה כבר זמן ארוך, וזה ממש מעשים שבכל יום, זה נראה משהו שמימי במיוחד בשבילך. לא הבחנת שבכל יום המושב ריק בשבילך?
איך זה עובד? מה זה אומר?"...
עניתי לו: "לא ידעתי שזה קורה בכל יום, זה בשבילי גם חידוש לשמוע את זה. אבל אני מבין איך זה קורה! בכל יום לפני שאני יוצא מהבית בכדי לנסוע לכולל, אני מתחנן להשי"ת שיזכה אותי לשמור את עיני, אני מבקש מהשם שלא יעמיד אותי בניסיונות.
מסתבר שלשבת במושב הראשון הוא תנאי שאוכל לשמור את העיניים, וה' עוזר לי והמושב מתפנה בשבילי!"
הנהג לא האמין למה שהוא שומע... ושאל בפליאה: "ככה? מתפללים וזה עוזר?" עניתי לו בבטחה "כן!
הקב"ה שומע את כל התפילות ועוזר לילדים שלו, בפרט אם מתפללים לקיום רצון ה' ולהישמר מרע, בוודאי שהוא עוזר!"
הנהג החילוני לא הצליח לחזור לעצמו, והתבטא בהערכה גדולה על יהודים חרדים ותפילה להקב"ה.
הסיפור עשה קידוש ה' גדול!
רואים מהסיפור שאם יהודי רוצה ולהתקדש, הקב"ה עוזר לו ומסבב שהוא באמת יזכה להתקדש!
מספרים על ר' אהרן מקארלין זיע"א, שהיה נוהג בכניסתו לבית המדרש לרקוד ולזמר 'ארוממך ה' כי דיליתני' – מודה אני לפניך ה' שהגבהתני [-דיליתני] ולא נפלתי בשמירת העיניים.
