היהודי שהחזיר גניבה שלא גנב, והציל בזה משפחה שלימה מרדת שחת, סיפור מרתק ומאלף
למחרת, אחר שגמר תפילת שחרית, ניגש יהודי אל האיש ושאל לו: 'האם נגנב ממך סכום כסף לפני כמה חדשים?', הלה ענה ב'הן', 'אני הוא הגנב' אמר לו היהודי בשקט, 'הייתי דחוק במזומנים ולא עמדתי בנסיון, עתה ברצוני להחזיר לך את הגניבה יחד עם תוספת על העגמת נפש שגרמתי לך', ובדברו הושיט לו צרור תפוח ונמלט משם בבושת פנים.
מיודעינו מנה את צרור הכסף ומצא שם את כל סכום הגניבה יחד עם תוספת נכבדה מאוד, הוא שמח מאוד וראה בכך סימן משמים שעליו להשאר במאנטריאל, ואכן הוא קנה לעצמו בית במאנטריאל והקים שם משפחה לתפארת.
מסופר על הרה"ק מטאהש זצ"ל מעשה נפלא, שפעם אחת בא אליו אחד מאנשי שלומו שהתגורר במאנטריאל, ואמר לו שבא לקחת ברכת פרידה יען כי הוא מתכונן לעבור ולגור בעיר מרוחקת, הרה"ק מטאהש הצטער למשמע הדבר, היות והעיר הלז היתה נידחת ברוחניות ובגשמיות ומנוגבת מכל לחלוחית של אידישקייט, הוא תמה בפני האיש: 'כיצד יתכן שיהודי כמוך יעבור להתגורר במקום כזה?!'
נאנח האיש ואמר שאין לו ברירה, היות והוא כבר חסך לעצמו זמן רב סכום כסף מדי חודש בחדשו על מנת לקנות לו דירה בעיר, אך לפני תקופה קצרה נסע לאנטווערפן לכמה ימים, ובשובו גילה לחרדתו שכל הכסף נגנב, והוא נשאר בעירום ובחוסר כל, בלי יכולת לקנות קורת גג לעצמו, לאחרונה הוצעה לו עבודה בתשלומין יפה בעיר הלז, ובאין ברירה אחרת הוא חושב לעבור שם.
אולם הרב מטאהש עדיין לא הרפה ודיבר על לבו שאף על פי כן אין לו להחריב את ביתו עבור כך, והרבה דרכים למקום לסייעו גם בלי שיעבור לשם, עד שהשתכנע האיש וביטל את נסיעתו המתוכננת.
למחרת, אחר שגמר תפילת שחרית, ניגש יהודי אל האיש ושאל לו: 'האם נגנב ממך סכום כסף לפני כמה חדשים?', הלה ענה ב'הן', 'אני הוא הגנב' אמר לו היהודי בשקט, 'הייתי דחוק במזומנים ולא עמדתי בנסיון, עתה ברצוני להחזיר לך את הגניבה יחד עם תוספת על העגמת נפש שגרמתי לך', ובדברו הושיט לו צרור תפוח ונמלט משם בבושת פנים.
מיודעינו מנה את צרור הכסף ומצא שם את כל סכום הגניבה יחד עם תוספת נכבדה מאוד, הוא שמח מאוד וראה בכך סימן משמים שעליו להשאר במאנטריאל, ואכן הוא קנה לעצמו בית במאנטריאל והקים שם משפחה לתפארת.
כעבור שנים רבות הזדמן לו לפגוש את הגנב, הוא נגש אליו והודה לו שהשיב לו הגניבה, 'בזכותך נשארתי לגור במאנטריאל והצלתי בזה את גורל משפחתי', חייך ה'גנב' ואמר לו: 'לא לי אתה צריך
להודות, אלא להרה"ק מטאהש, להוי ידוע לך שמעולם לא גנבתי ברוך ה', ולא הכרתי אותך עד לאותו רגע שפגשתי אותך, אלא שהרה"ק מטאהש קרא לי באותו יום וביקש ממני להעביר לך את סכום המעות ולומר לך כאילו אני משיב לך את הגניבה, בכדי שתשאר לגור במאנטריאל'...
