גם כאן נתבונן בדרכי השי"ת המופלאות: הגוי שירק לו לתוך המבחנה רצה להתנכל אליו ולסבך אותו. ומה יצא מזה למעשה? פטור מוחלט מעבודה ואפשרות ללמוד תורה בישיבה.
הרופא במחנה העבודה קרא את מכתב השחרור והחליט: אני לא לוקח סיכונים! גם אם יש סיכוי קל שבקלים שיש לו שחפת, הוא עלול להדביק את כל העובדים. וכתב מכתב למנהל המחנה שיש לשחרר את הרב שטיינמן מכל עבודה בחברת עובדים נוספים. הרב שטיינמן קיבל תעודת פטור ממחנה העבודה, והלך ללמוד בישיבה בשווייץ.
גם כאן נתבונן בדרכי השי"ת המופלאות: הגוי שירק לו לתוך המבחנה רצה להתנכל אליו ולסבך אותו. ומה יצא מזה למעשה? פטור מוחלט מעבודה ואפשרות ללמוד תורה בישיבה.
המעשה הבא ארע עם הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצ"ל:
ביום בהיר אחד אחיו נעלם. רבי משה, שלמד בישיבה של רבי ברוך בער מקמניץ זצ"ל, לקח אופניים ויצא לחפש אחריו בכל העיירות בסביבה. רק לאחר כמה ימים מצא אותו כשהוא בתוך בור של בוץ.
בדיוק באותם ימים שרבי משה חיפש אחריו התקיימה ביקורת בישיבת בריסק, ומכיוון שלא נכח בישיבה - נתנו לו צו גיוס.
הוא ניגש להתייעץ עם ראש הישיבה, רבי ברוך בער, וזה יעץ לו לנסוע לשווייץ. באותה תקופה פולין נחשבה למדינה נחשלת, ומי שהיה מתקבל ללימודים בשווייץ והופך לסטודנט, היה מוערך ומכובד בעיני השלטונות. רבי משה חשש לנסוע לבד, והוחלט לצרף אליו את הרב שטיינמן. רבי ברוך בער דאג שישלחו להם ויזה משווייץ.
בדיעבד התברר, שהנסיעה לשווייץ לא זו בלבד שהצילה מהגיוס, אלא הצילה את חייהם. הם ניצלו מהשואה האיומה. השניים זכו להעמיד תורה בעם ישראל - הרב שטיינמן בארץ ישראל ורבי משה סולובייצ'יק בכל אירופה.
נתבונן: רבי משה סולובייצ'יק יוצא לחפש את אחיו. ומה קורה לו בגלל זה? השלטונות לא מוצאים אותו בישיבה ונותנים לו צו גיוס. ריבונו של עולם! זו תורה וזו שכרה? בן אדם יוצא לעשות חסד וזה מה שהוא מקבל בתמורה?
ומה האמת? צו הגיוס הזה הציל את חייו! בגלל הצו הזה הוא נסע לשווייץ וניצל מהשואה!
שרשרת הניסים המשיכה בשווייץ. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ממשלת שווייץ חששה מהנתינים הזרים שבארצה, שלא יהיו נאמנים לה, וריכזה אותם לתוך מחנה עבודה. במשך שלוש שנים הם הועסקו בסלילת כביש.
ואיך הרב שטיינמן, שהיה רזה וחלוש, יסלול כבישים?
בדיוק אז הוא חלה בדלקת ראות והמעביד שלח אותו לבית חולים שהיו בו הרבה חולי שחפת. בבדיקות שעשו לחולי שחפת, היה עליהם לירוק לתוך מבחנה, וכך גם עשה הרב שטיינמן. היה שם חולה שחפת אחד, גוי, שרצה להתנכל לו. כשהרופאים לא שמו לב הוא ירק קצת רוק לתוך המבחנה של הרב שטיינמן. תוצאת הבדיקה היתהה שהרב שטיינמן חולה בשחפת...
אבל הרופא שבדק אותו התעקש וטען שהוא לא רואה על הבן אדם שום סימנים של שחפת, וככל הנראה התוצאות של הבדיקה שגויות. כשהסתיים הטיפול בדלקת הראות הוא שלח אותו בחזרה למחנה העבודה. הרופא במחנה העבודה קרא את מכתב השחרור והחליט: אני לא לוקח סיכונים! גם אם יש סיכוי קל שבקלים שיש לו שחפת, הוא עלול להדביק את כל העובדים. וכתב מכתב למנהל המחנה שיש לשחרר את הרב שטיינמן מכל עבודה בחברת עובדים נוספים. הרב שטיינמן קיבל תעודת פטור ממחנה העבודה, והלך ללמוד בישיבה בשווייץ.
גם כאן נתבונן בדרכי השי"ת המופלאות: הגוי שירק לו לתוך המבחנה רצה להתנכל אליו ולסבך אותו. ומה יצא מזה למעשה? פטור מוחלט מעבודה ואפשרות ללמוד תורה בישיבה.
רבותי! אל לו ליהודי לשאול שאלות! למה קרה לי ככה? למה מגיע לי? הקב"ה מנהל את העולם, וכל מה שהוא עושה הכל לטובה. גם אם בשעת מעשה אנחנו לא כל כך מבינים, בסוף מתברר שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, ומעז יצא מתוק.
