סיפור יומי - אני נותן קוד אחד של חמי וזה לא עובד נותן את הקוד של אבי מורי וגם זה לא עובר

זה היה תקופת בין הזמנים והחנות מלאה בקונים והתור שלי בקופה אורך זמן רב ולא נעים. כל אחד ממהר ביום שישי. חשבתי לעצמי הרי זה הכל לכבוד שבת והוצאות השבת זה על חשבון הבורא 'לוו עלי ואני פורע!!!' במקום להקפיא את החשבון ולהתקשר לאבי או לחמי שלפתי את הכרטיס אשראי ובקשתי הלוואה מהבורא... ברוך ה' הכרטיס עבר והחשבון שולם.

יצאתי מהחנות וקבלתי שיחה מיהודי עשיר שרוצה שאלמד עם בנו. הסברתי לו שלא שווה לי כי הדרך מבית חמי כל יום ייקח שעה וחצי בתחבורה ציבורית ואין בזה כדאיות. הוא אמר לי: "זו לא תהיה בעיה!!! אתן לך רכב ותשלום עבור חמש שעות כל יום כי חשוב לי שהבן שלי יתחיל את השנה מוכן בכל החומר הנלמד!!!"


"לכובעד שאבעס קודש!!!" אמר היהודי בחנות לממכר מאכלים, בעודו לוקח סלטים עוגות וחלות ומגדנות ומגדנות לכבוד השבת. המוכר הגיב ואמר לו: "מה עשה לך השבת? תשחרר את

השבת אין עניין להגיד לכבוד שבת בשעת הקניות!!!" חרה לי מאוד הגישה והבורות ויותר מכך הניסיון לצנן את הקונה החביב ששש ושמח בקניותי בקניותיו לכבוד שבת.

הסברתי בנועם למוכר שיש עניין, וזה לא רק קבלה או זוהר, כי הקיצור שולחן ערוך מביא את זה להלכה שבשעת הקניות ההכנות והבישולי והבישולים יש לומר כן. ביציאה מהחנות תפס אותי אברך במבטא אמריקאי כבד ,שהיה עד לתקרית וסיפר לי סיפור מדהים לכבוד שבת קודש שאירע עמו וכך סיפר: "חייתי בארה"ב וכאברך צעיר באותו זמן לא הייתה לי עבודה והגעתי למצב שאין לי בכיסי פרוטה. עד כדי כך שעברנו לגור בבית חמי וחמותי לתקופה. חמי שלח אותי לפני שבת לחנות הגדולה ונתן לי את הקוד לרשום על שמו את הקניות שלנו, שהרי כל זמן שאני שוהה אצלם בבית אז הקניות גם צריכים להיות על חשבונו בכך נתן לי הרגשה טובה.

כמו כן אבי מורי שגר באזור אמר לי גם שאני יכול לרשום על שמו את הקניות שלנו באותו חנות ונתן לי אף הוא את הקוד שלו.

הלכתי לחנות וקניתי מכל הבא ליד לכבוד שבת קודש וכשזה לא על חשבונך אז יותר קל להגיד לכבוד שבת קודש ולקנות בכיף.

כשהגעתי כשהגעתי לקופה ועשיתי חשבון הגיע הסכום לשלוש מאות חמישים דולר, אני נותן קוד אחד של חמי וזה לא עובד נותן את הקוד של אבי מורי וגם זה לא עובר, משהו השתבש ברישום שלי.

זה היה תקופת בין הזמנים והחנות מלאה בקונים והתור שלי בקופה אורך זמן רב ולא נעים. כל אחד ממהר ביום שישי. חשבתי לעצמי הרי זה הכל לכבוד שבת והוצאות השבת זה על חשבון הבורא 'לוו עלי ואני פורע!!!' במקום להקפיא את החשבון ולהתקשר לאבי או לחמי שלפתי את הכרטיס אשראי ובקשתי הלוואה מהבורא... ברוך ה' הכרטיס עבר והחשבון שולם.

יצאתי מהחנות וקבלתי שיחה מיהודי עשיר שרוצה שאלמד עם בנו. הסברתי לו שלא שווה לי כי הדרך מבית חמי כל יום ייקח שעה וחצי בתחבורה ציבורית ואין בזה כדאיות. הוא אמר לי: "זו לא תהיה בעיה!!! אתן לך רכב ותשלום עבור חמש שעות כל יום כי חשוב לי שהבן שלי יתחיל את השנה מוכן בכל החומר הנלמד!!!"

העשיר הזה שידוע בקמצנותו בקמצנותו, נתן לי רכב יוקרה אפס קילומטר קילומטר עם דלק על חשבונו, ובנוסף נתןלי משכורת חודשית שבחלוקה ליום זה יצא בדיוק 'שלוש מאות חמישים' דולר ליום, הסכום שלוויתי שלוויתי מהבורא לכבוד שבת קודש!!!

מאז ברוך ה' הקב"ה הוציא אותי מהעוני הגדול, אמנם לא לעושר, אבל ברוך ה' אני לא צריך הלוואות לשבת. ועל הכל אני מקפיד להגיד 'לכבוד שבת קודש!!!

(גליון טיב הקהילה)